חיפוש:
הגדל כיתוב :   א   א   א  
הצלחות העמותה
דעות ומאמרים
טיולים
מועדון צרכנות שווה
דע את זכויותך
בריאות
נגישות
ספורט
ילדודס
טפסים
דבר היושב ראש
הבמה המרכזית
אנשים עם יכולות
גילוי נאות
פנאי
אנשי המטה
תוכנית מגן
מדור פרסומי
תרומות
קח - תן
הפינה המשפטית
קישורים
הרשמה לדיוור :
פרופיל העמותה
Organization Profile
הפגנה
דף הבית  >  הודעות מהמטה
הודעות מהמטה
11/3/2012
מטה המאבק מחזק ידי חבריו בדרום המופגז
12/10/2011
תגובת פורום ארגוני הנכים על מסמך האוצר
יש לקרוא כל סעיף בתגובה שלנו למול הסעיף המתאים בהצעת האוצר.
התגובה וההצעות הנם באותו סדר כרונולוגי.
 
על המשך צעדינו יבואו הודעות כאן ובטלפון של המטה לאחר החג.
בשלב ראשון אנו פועלים ומתואמים עם מר עופר עיני יו"ר ההסתדרות החדשה.
 
רק באם כולנו נצא הפעם לרחוב, כל אחד לפי יכולתו כמובן, ובעיקר - מאוחדים בלי פלגנות צינית וסקטוריאלית, ובלי תרוצים - יחול השינוי.
 
נעמי מורביה
יו"ר מטה מאבק הנכים
 
 
3/6/2010
דרושים צעירים (20-28) נכים להקמת קבוצה מייעצת לוועדת היגוי של המרכז לחיים עצמאיים
מטה מאבק הנכים בשיתוף בקול, ג'וינט ישראל, עיריית תל אביב וארגונים נוספים בהנחיית חברת אומיפאר שוקדים בימים אלו על הקמת המרכז לחיים עצמאיים בתל אביב
מטה מאבק הנכים בשיתוף בקול, ג'וינט ישראל, עיריית תל אביב וארגונים נוספים בהנחיית חברת אומיפאר שוקדים בימים אלו על הקמת המרכז לחיים עצמאיים בתל אביב

הנדון:  קול קורא   דרושים צעירים (20-28) נכים להקמת קבוצה מייעצת לוועדת היגוי של המרכז לחיים עצמאיים, שיהוו קבוצת מנהיגות ויעוץ ליצירת התכנים והאווירה במרכז המוקם. קבוצה זו תיפגש בתדירות של פעם בשבועיים למשך שמונה חודשים (בשלב ראשוןצעירים נכים המעוניינים להשפיע על הקמת המרכז, יצירת קהילה תוססת בתל אביב וחברות בקבוצת איכות מוזמנים להגיש מועמדות.   פנייה זו מיועדת לבעלי כל הנכויות פניה זו מיועדת לתושבי תל אביב והסביבה

פניה זו מיועדת לשני המינים. רק מועמדים מתאימים יתקבלו.
 
פגישות מיון יערכו במהלך חודש יוני 2010

פניות ניתן להגיש בצירוף קורת חיים למטה מאבק הנכים
פקס: 03-6921555
מייל:     maavak2@netvision.net.il

לברורים נוספים ופרטים ניתן לכתוב למנהלי הקבוצה אמיר סטרנס ויואב קריים במייל : amir@omifar.comנ
נא עזרו לנו להפיץ מודעה למועמדים פוטנציאליים.
16/5/2010
לוליינים על חבל דק
אנו במטה מאבק הנכים איננו מתעלמים מן המצוקה הכלכלית הגוברת ועל כן שותפים למהלכים להעלאת קצבת הנכות אך עושים זאת במקביל להמשך עבודתנו על תקנות לפרק הנגישות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן המשך עבודה להטמעת תיקון 109 לחוק הביטוח לאומי המכונה "חוק לרון" וליישום חלקים נוספים ממסקנות הוועדה שבראשה עמד השופט אפרים לרון ז"ל .

לוליינים על חבל דק

 

בימים אלו מספר ארגונים של אנשים עם מוגבלות מובילים מהלך להעלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום וזאת כיוון שבמובנים רבים אנו מצויים על אותה תשתית כלכלית חברתית שהיוותה זרז ליציאתנו למאבקים הגדולים ב-1999 וב-2001, אלא שדבר אחד השתנה בכל זאת. במהלך 2005 עבר פרק הנגישות, ומסקנותיה של ועדת לרון אומצו על ידי ממשלת ישראל. שני תהליכי שינוי משמעותיים אשר טמון בהם פוטנציאל לאפשר לנו להיחלץ ממעגל העוני באופן אמיתי ולהשתלב בחברה.

אנו במטה מאבק הנכים איננו מתעלמים מן המצוקה הכלכלית הגוברת ועל כן שותפים למהלכים להעלאת קצבת הנכות אך עושים זאת במקביל להמשך עבודתנו על תקנות לפרק הנגישות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן המשך עבודה להטמעת תיקון 109 לחוק הביטוח לאומי המכונה "חוק לרון" וליישום חלקים נוספים ממסקנות הוועדה שבראשה עמד  השופט אפרים לרון ז"ל .

כמו כן אנו שוקדים על הרפורמה בבריאות הנפש כל אלה הם ערובה הכרחית לכך, שתהליך ההשתלבות יוכל להגיע יום אחד לפרקו.

אם כן מוטל עלינו האתגר להלך בתוך הציבוריות הישראלית כלוליין המהלך על חבל בקרקס - רגל אחת חייבת להיות נטועה עמוק בהווה ולעסוק בהצלת נפשות, אך אסור לה להפריע לרגל המושכת קדימה, אל עבר הגשמת השאיפה למחר אחר. וכאשר אתה הולך בעדינות כזו בין הפקידים והפוליטיקאים, בין העיתונאים ואנשי הציבור, בין ארגוני נכים בעלי השקפות מגוונות ומבקש להיות ברור כלפי החברה הישראלית, סכנת הנפילה הופכת מוחשית. אולם רק הליכה מושכלת כזו נכונה עבורנו, שאם לא כן נוכל לוותר על הארגון ועל העשייה האמיתית, ומידי מספר שנים, כאשר מישהו יחפוץ - בצדק או שלא - בעוד מספר שקלים בקצבה, נצא להפגין, ובשביל להפגין לא באמת דרושות מיומנויות פוליטיות, חינוכיות, תקשורתיות.

אולם שום מגזר לא באמת שיפר את מצבו רק ברחוב ורק על ידי הסתכלות בהווה הקרוב. כל אחד מאיתנו ממליץ ליקרים לליבו לתכנן את מהלכי חייו בראייה עתידית. כך צריכים לעשות גם אנו, למרות שלפעמים נכפה עלינו עקב כך להיות הליצן העצוב בקרקס שלוקח על עצמו סכנה של התרסקות, אך זוכה ברוב המקרים להגיע בהצלחה למחוז חפצו ומביא הנאה לאלה שבאו לצפות בו.

אנו מציעים לכולכם , לקנות כרטיס המשייך אתכם למסע אל עבר השוויון. בואו נדחף אחד את השני, בואו נעזור איש לרעהו לשמור על שווי משקל, בואו נזכור כי הדורות הבאים עוד יזכו להנאה, ואנו נהיה כחוני המעגל ששתל עץ חרובים על מנת שלנכדו שטרם נולד יהיה מזון.

 

3/5/2010
מרכז לחיים עצמאיים – הצד חברתי לשיקום
ההבנה כי כחלק משיקום הנכים נדרש גם להביא את הנכה לחיים עצמאיים, הגיעה רק בעקבות מאבקו של אד רוברטס – צעיר משותק פוליו שנלחם על זכותו ללימודים גבוהים והביא להקמת מרכז ראשון מסוגו לחיים עצמאיים.

מרכז לחיים עצמאיים – הצד חברתי לשיקום

 
מאת: אמיר סטרנס, מנכ"ל משותף באומיפאר

 

ההבנה כי כחלק משיקום הנכים נדרש גם להביא את הנכה לחיים עצמאיים, הגיעה רק בעקבות מאבקו של אד רוברטס – צעיר משותק פוליו שנלחם על זכותו ללימודים גבוהים והביא להקמת מרכז ראשון מסוגו לחיים עצמאיים.

 

בעוד שהמודל הרפואי לשיקום ונכות פותח בעיקר על ידי אנשי אקדמיה ו/או אנשי מקצוע, המודל החברתי של מוגבלות פותח על ידי אנשים עם מגבלות הפעילים בתנועות הנכים החל משנות השמונים של המאה העשרים. שורשיהן של תנועות אלו בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים בארה"ב, במקביל לצמיחתן של תנועות אחרות לזכויות האזרח.

 

תחילתה של התנועה לחיים עצמאיים בעולם

התנועה לחיים עצמאיים ראשיתה במאבקו של אדם בודד- אד רוברטס מארצות הברית. בחור נכה פוליו שבשנת 1962 החל ללמוד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בעקבות מחלתו יכול היה רוברטס להזיז את ראשו בלבד, ונשם באמצעות ריאת ברזל שמשקלה כ- 400 ק"ג, בתוכה בילה כ- 18 שעות בכל יום. בנעוריו ראה עצמו רוברטס כ"נכה חסר ישע", מדוכא, חסר אונים ושנוא על עצמו. הוא שאל את הוריו אם ילך אי פעם לקולג', יתחתן או יעבוד, ותשובתם, שהתבססה על מה שאמרו להם הרופאים, האחיות והיועצים- הייתה שלילית. למרות הקשיים המרובים סיים רוברטס את לימודיו בתיכון, ולמד כשנתיים בתיכון המקומי בסן- מתאו. בתום השנתיים  הוא נרשם לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ונלחם על מנת שמחלקת השיקום של המדינה תנגיש את האוניברסיטה ותאפשר לו לממש את חלומו ללמוד שם.

 

בשנים הראשונות ללימודים חי רוברטס באגף ריק של בית החולים האוניברסיטאי בעיר, שהיה הבניין היחיד שמרצפותיו חזקות מספיק כדי לשאת את משקל ריאת הברזל. תוך זמן קצר הידיעה על מאבקו ללמוד באוניברסיטה בכל תנאי עשתה כנפיים, ואחרים בעלי מגבלות פיזיות ביקשו להירשם לאוניברסיטה. עד שנת 1977 חיו כבר 12 סטודנטים נכים קשים באגף של בית החולים האוניברסיטאי, והיו מעורבים בפעילות הפוליטית הענפה באוניברסיטה, תוך שהם לומדים מהתנועה לזכויות האזרח ומהתנועה הפמיניסטית החדשה. קבוצה זו החלה לנהל מאבקים פוליטיים שונים להשגת שוויון זכויות וחיים עצמאיים- מאבק להנגשת רחובות העיר, דיור עצמאי ושליטה על תכניות השיקום שקיבלו מהמדינה.

 

לאט- לאט החל המאבק לשאת פירות, ובשנת 1970 נפתחה בקמפוס התכנית הראשונה לסטודנטים נכים פיזית (PDSP). תכנית זו היוותה הצלחה מיידית. צוות של תשעה עובדים במשרה מלאה וחלקית נתן שירות ל- 100 סטודנטים. סטודנטים נכים עזבו את המגורים בבית החולים ועברו לדיור עצמאי, ונחלו הצלחה בלימודיהם. במקביל לכך, זרם בלתי פוסק של פניות ובקשות לעזרה הגיע לעובדי התוכנית מבעלי מגבלות שאינם סטודנטים, שביקשו סיוע ועצה בניהול חיים עצמאיים. פניות אלו הובילו להבנה שיש לתת מענה ותכנית מקבילה גם לאלו שאינם סטודנטים. אזי נולד הרעיון של המרכז לחיים עצמאיים (CIL-Center for Independent Living). בעיקרון, ה- CIL פעל על פי אותם עקרונות של תכנית הסטודנטים, ומטרותיו היו: ניהול על ידי אנשים עם מגבלות; התייחסות לבעיות כאל נושאים חברתיים; מתן שירות לטווח רחב של מגבלות; השתלבות בקהילה הרגילה. לכל אלו הצטרפה ההבנה שעצמאות נמדדת על ידי היכולות של הפרט לקבל את החלטותיו בעצמו כך שיוכל לשלוט בחייו. המרכז הלך והתרחב, והתפתח לכדי תנועה חברתית שלמה- התנועה לחיים עצמאיים. תנועה זו גדלה והתעצמה, וכיום יש למעלה מ- 700 מרכזים לחיים עצמאיים בארצות הברית לבדה.

תחילתו של התנועה לחיים עצמאיים בארץ

המרכז לחיים עצמאיים בירושלים הוקם בשנת 2003, תחת עמותת "נכים עכשיו", שהוקמה בשנת 2000 על מנת לפעול לשינוי חברתי בתחום זכויותיהם של אנשים עם מגבלות.

 

המרכז לחיים עצמאיים בירושלים מחויב לתפיסה  שכל בני האדם הינם בעלי ערך בלתי מותנה ושווים בזכותם,  שיש לכבד כל אדם בשל ייחודו, ולכבד את זכותו לחיות, לפעול, ולתרום מכישוריו  באופן שווה בכל קהילה שיבחר.  המרכז לחיים עצמאיים בירושלים מנוהל ע"י האנשים אותם הוא משרת, ופועל למתן מענה התואם את הצרכים  וסדר העדיפויות של כל אחד ואחד.

 

המרכז מסייע בהסרת מחסומים בפניהם ניצבים האנשים עם המגבלות, בהציעו לכל אדם את תמיכתו בדרך לעצמאותו, באמצעות סנגור, חינוך ושירותים ייחודיים. מטרת המרכז הינה ליצור קהילות הפותחות את שעריהן בפני כל החברים, ומאפשרות קבלה מוחלטת ע"י תמיכה בשלמותו ובכבודו העצמי של הפרט.

 

המודל הנו מרכז תמיכה רב שירותי כוללני בקהילה, המנוהל ומופעל על-ידי אנשים עם מגבלות ומיועד להם. המרכז מלווה את כל תהליכי החיים ומפעיל תכניות לתמיכה בחיים עצמאיים של אנשים עם מגבלות, שמצד אחד תורמות לשינוי חברתי ומצד שני מספקות מענים קונקרטיים לנכים.

 

כיום פועלים מרכזים לחיים עצמאיים בבאר שבע ובחיפה.

 

מטרות מרכז  לחיים עצמאיים

·         לאפשר לאנשים עם מוגבלות לנהל אורח חיים עצמאי בקהילה ולשלוט בחייהם.

·         להבטיח מיצוי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותים ומשאבים מכל המוסדות הקיימים ולשוויון הזדמנויות.

·         לפתח מודל של מרכז לחיים עצמאיים שיהווה דוגמא, השראה ומקור ידע לפיתוח מרכזים נוספים ברחבי הארץ.

 

אוכלוסיית היעד

כל התכניות והשירותים ניתנים לאנשים עם כל סוגי המוגבלות: נכים פיזיים, עיוורים, חירשים, אנשים עם ליקויי למידה, אנשים עם פיגור התפתחותי ונפגעי נפש.

המרכז לחיים עצמאיים אמור לספק שירותים לכ-1,500 איש בשנה.

 

מרכיבי התכנית

·         פעילות קהילתית בקרב הנכים ובקשר בינם לקהילה ולממסד.

·         פיתוח שירותים מקדמי חיים עצמאיים.

·         פיתוח ועיבוי תורת החיים העצמאיים בקהילה.

·         ביסוס התשתית הארגונית, הניהולית והכלכלית של עמותות הנכים המפעילות את המרכזים.

27/4/2010
אזרחים סוג ב'
ביום שישי הקרוב, 30 באפריל 2010, בשעה 10:00 נצא כולנו להפגין בשם הזכות שלי ושלך, של כל אדם, כן – גם אדם עם מוגבלות:, לגור בקהילה, לבחור באיזור מגורים, להיות שכן, ליהנות מהמרכז הקהילתי ומן הגנים הציבוריים, ללכת למכולת השכונתית, לנסוע באוטובוס למרכז העיר וחזרה, להקים בית. זכויות בסיסיות אלה נשללות חדשות לבקרים מאנשים עם מוגבלות, רק בשל מוגבלותם.

אזרחים סוג ב'

 

"ועד הפעולה נגד ריבוי ההוסטלים לחוסים בקרית חיים" נלחם בכל דרך על מנת להוציא מן הקריה אנשים כמוני כמוך, דיירי הוסטלים בשכונה. ראש העיר חיפה נותן ידו להתלהמות ומתכוון "לדלל" את אוכלוסיית החוסים בקרית חיים.

 

היעלה על הדעת להוציא כל אחד ואחת מאיתנו משכונת מגוריו? מדוע כשמדובר ב'חוסים', אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית או אחרת הופך הדבר ללגיטימי? איך ייתכן שראש עיר בישראל מצטרף למאבק זה ובוחר לתמוך ואף לפעול להוצאתם של תושבים מן השכונה רק משום שהם מוחלשים יותר? ומדוע לא נשמע קולם של משרדי הממשלה האמורים לשמור על זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיות בקהילה?

 

ביום שישי הקרוב, 30 באפריל 2010, בשעה 10:00

נצא כולנו להפגין בשם הזכות שלי ושלך, של כל אדם, כן – גם אדם עם מוגבלות:, לגור בקהילה, לבחור באיזור מגורים, להיות שכן, ליהנות מהמרכז הקהילתי ומן הגנים הציבוריים, ללכת למכולת השכונתית, לנסוע באוטובוס למרכז העיר וחזרה, להקים בית. זכויות בסיסיות אלה נשללות חדשות לבקרים מאנשים עם מוגבלות, רק בשל מוגבלותם.

 

באותו מועד תתקיים הפגנה של ועד הפעולה. אנו נעמוד שם מנגד על מנת להגן על זכויות הדיירים במקום.  נצא נגד השפלות והרשעות שהגיע אליהן ועד הפעולה המפרסם, על מנת להפחיד ולהרתיע, כי ייתכן שהמדובר ב"עבריני מין, פדופילים, מכורים לסמים קשים, אלכוהול, אלימים".

 

נכריע בעד הזכות של כולנו לחיות כאחד האדם בקהילה.

 

ההפגנה תצא מרח' אח"י אילת 27 , בנין המנהלת העירונית, קרית חיים, בשעה 10:00.

נלבש חולצות שחורות כסימן ל'יום השחור' של החברה הישראלית, שבו מנדים מקהילה אנשים רק על בסיס מוגבלותם.

26/4/2010
חוזרים מהפגרה בכנסת – ממשיכים במאבק
יואב קריים מסמן יעדים למושב הכנסת הקרוב. במוקד: עבודה במסגרת שדולת הביטחון התזונתי, דאגה לגובה הקצבאות בתקציב הבא, בריאות הנפש, והשלמת חוק זכויות שוויון.

חוזרים מהפגרה בכנסת – ממשיכים במאבק

 

יואב קריים מסמן יעדים למושב הכנסת הקרוב. במוקד: עבודה במסגרת שדולת הביטחון התזונתי, דאגה לגובה הקצבאות בתקציב הבא, בריאות הנפש, והשלמת חוק זכויות שוויון.

 

עם יציאתה של הכנסת לפגרת הפסח, היינו שותפים להשקתה של שדולה העוסקת בביטחון תזונתי. במסגרת עבודת השדולה אנו רואים חובה לעצמנו להעלות את קצבאות הנכות, כך שאנשים עם מוגבלות לא יזדקקו עוד לנדבנים טובי לב שיחלקו מזון.

 

טרם ברור מה יהיה כוחה של שדולה זו, ועל כן אין בדעתנו לסמוך על עבודתה בלבד. ברור לנו עם תחילת עבודה על ספר התקציב ל- 2011 ול- 2012, כי עלינו לנהל התדיינות יעילה על גובה הקצבאות ולשחרר את ציבור הנכים מן העוני הכפוי.

 

במקביל עלינו להמשיך ולאפשר למי שרוצה ויכול, להשתלב בעולם העבודה על מנת שיוכל לקחת את גורלו בידיו,  ולשפר את מצבו הכלכלי ואת איכות חייו ברבדים נוספים. לצורך כך, עלינו ליצור חקיקה שתעודד מעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות, וכן להשלים את תיקון 109 לחוק ביטוח לאומי – חוק לרון.

 

משימה נוספת למימוש במושב הכנסת הקרוב, הוא החלת רציפות והשלמת חקיקה של הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. לדאוג שתחום חשו זה יחדל להיות בן חורג ודחוי של הרפואה בישראל, ואנשים הזקוקים לשירות תחום זה יקבלו אותו במקצועיות, זמינות וביעילות הראויה.

 

כמו כן, נמשיך להתקין את תקנותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בתקווה להשלים את תקנות נגישות השירות, ולהיות במצב שפרק הנגישות שעבר ב– 2005, יעמוד על בסיס איתן  של חקיקת  משנה, על מנת שניתן יהיה לאכוף אותו. כך שאנו, אנשים עם מוגבלות על סוגיה השונים, נוכל לפעול להסרתם של מכשולים העומדים בפנינו בחברה הישראלית. מכשולים פיזיים, שברורים יותר לרבים, ובין אם מדור במכשולים של התנהלות, שמורכבים יותר אך מפריעים לא פחות..
 

23/4/2010
ברכת יום העצמאות ה 62 למדינת ישראל
יום העצמאות כמו כל יום הולדת הוא גם הזדמנות לחשבון נפש, הזדמנות לבחון האם דמותה של האומה היא כפי שרצינו שתראה כאשר דמיינו אותה בת 62. כל מי שקורא עיתונים יודע שלא כך היא בהרבה מאוד תחומים אך עליהם לא ארחיב מטעמים של השקפות פוליטיות שונות, כלכליות שונות וכו'. אך לנושא אחד המשותף לכולנו אתייחס והוא כבודם ומעמדם של אנשים עם מוגבלות:
 

 ברכת יום העצמאות ה  62  למדינת ישראל

אנו ניצבים היום ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה וזוכרים את המחיר היקר ששילמנו עבור עצמאותנו.

מחר עם תום האבל על אובדנם של טובי בנינו נחגוג את עצמאותנו, נשמח על כי אנו חברה ריבונית היכולה להחליט את החלטותיה, להיאבק עליהם ולנהל חיי תרבות, כלכלה וחברה כפי ראות עיננו.

יום העצמאות כמו כל יום הולדת הוא גם הזדמנות לחשבון נפש, הזדמנות לבחון האם דמותה של האומה היא כפי שרצינו שתראה כאשר דמיינו אותה בת 62. כל מי שקורא עיתונים יודע שלא כך היא בהרבה מאוד תחומים אך עליהם לא ארחיב מטעמים של השקפות פוליטיות שונות, כלכליות שונות וכו'.

אך לנושא אחד המשותף לכולנו אתייחס והוא כבודם ומעמדם של אנשים עם מוגבלות:

בטור החובה נוכל לזכור כי מדינת ישראל אינה נגישה דיה וכי קצבאות הנכות מותירות אותנו עניים וכי אין להשוות את נגישותם של רחובות ומבנים לפני עשור לרמתה של הנגישות כיום, כי מעסיקים רבים יותר מוכנים להעסיק נכים, ומכאן שלאט אנו מוצאים יותר נכים המשתחררים ממעגל העוני, יותר ילדים לומדים בבתי ספר רגילים ומקבלים הזדמנות אמיתית להיות חלק מן החברה הישראלית. ישנה כמות הולכת ועולה של סטודנטים נכים ושל פרויקטים לתמיכה בתוך האוניברסיטאות והקמפוסים השונים. ישנה פתיחות גדולה יותר מצדו של האזרח הפשוט ברחוב לקבל אותנו כחלק אמיתי מן האוכלוסייה.

נכון, עוד יש לנו הרבה מה לעשות אבל תזכרו גם מה כבר עשינו כחברה וכמדינה. המושג עצמאות הינו מושג מורכב עבור אנשים התלויים בזולת לעתים בדברים הכי אינטימיים של היום יום . אך גם כאן יותר ויותר נכים מנהלים את חייהם ולא חיים במסגרות המנהלות אותם. וכן, מי כמונו יודע שלעצמאות יש מחיר, ולהבדיל מן המחיר ברמת המדינה הרי שברמת הפרט ניתן לומר בוודאות שמחיר המאמץ משתלם.

חג עצמאות שמח ולחשבון נפש עם תוצאות חיוביות עוד יותר בשנה ה-63 למדינת ישראל.

 עמותה של נכים, למען קידום זכויות של נכים במדינת ישראל
6/4/2010
דף פייסבוק למטה מאבק הנכים
מטה מאבק הנכים במאבקו לקידום תעסוקה ושילוב בחברה הקים דף פייסבוק.
דף פייסבוק  למטה מאבק הנכים
 
 
מטה מאבק הנכים במאבקו לקידום תעסוקה ושילוב בחברה הקים דף פייסבוק.
 
 
 
8/3/2010
מספר הנכים הרעבים הולך וגדל
מאות נכים נזקקים לסיוע במזון מידי חודש. "אנחנו נאלצים לבחור בין אוכל לתרופות"

‏07/03/2010

לקראת כינוס השדולה למען ביטחון תזונתי בכנסת:

מספר הנכים הרעבים הולך וגדל. מאות נכים נזקקים לסיוע במזון מידי חודש. "אנחנו נאלצים לבחור בין אוכל לתרופות"
 
 
 
מידי חודש מגיעים למרכזי הסיוע ועמותת המזון מאות נכים המבקשים סיוע
במזון. מדובר בעיקר בנכים המתקיימים מקיצבת נכות כללית. כך עולה מבדיקה שערכו עמותת "ידיד", הפורום לביטחון תזונתי ומטה מאבק הנכים, לקראת הכינוס הראשון של השדולה למען בטחון תזונתי בראשות ח"כ רוחמה אברהם (קדימה).

מנתונים שנאספו בעמותת "ידיד" ובמטה מאבק הנכים עולה כי בשנתיים האחרונות עולה מספרם של הנכים הזקוקים לסיוע במזון. "אין לנו יכולת לבצע מחקר מדוייק אבל מידי חודש אנחנו מטפלים בעשרות פניות של נכים המתלוננים על רעב ממשי", כך אומר יואב קריים דובר מטה מאבק הנכים אשר בימים אלה שוקד עם חבריו למטה בקידום חקיקה שתעלה את גובה קצבאות הנכות הכללית, תשווה אותם לשכר המינימום ותצמיד אותם לשכר הממוצע במשק.

"מהנתונים שנמצאים אצלינו עולה כי רוב הנכים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי הינם נכים המתקיימים מקצבת נכות כללית בלבד או עם תוספות קטנות אחרות. רובם אינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה והקצבה המועטה אותה הם מקבלים אינה מספיקה כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים", אומר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד".

מתוך הנתונים שמפרסמת עמותת "ידיד" עולה כי בשנת 2009 התלוננו על חוסר במזון למעלה מ- 430 נכים שהם כ- 18 אחוזים מכלל המבקשים סיוע במזון שהגיעו למרכזי הזכויות של "ידיד".

רוב הנכים – כשמונים אחוזים הינם מקבלי נכות כללית ונכות עבודה כאשר רובם בעלי נכות של עד 60 אחוזים.

פיזור האוכלוסייה הנזקקת היה כלל ארצי כ- 27 אחוזים עולים מחבר המדינות, 60 אחוז ישראלים ילידי הארץ כ- 10% ערבים

"בכוונתי לדרוש מהביטוח הלאומי וממשרד הרווחה לקיים, מיידית, סקר צרכים ומחקר מעמיק על בעיית חוסר הביטחון התזונתי בקרב נכים", כך אומרת היום ח"כ רוחמה אברהם, העומדת בראש השדולה למען הביטחון התזונתי בכנסת ואשר אליה הצטרפו עד היום למעלה מארבעים חברי כנסת. "צריך להמשיך ולפעול למען הילדים והקשישים הרעבים, אבל אסור לשכוח את ציבורי הנכים, אשר מהווה קול דומם שברוב המקרים אינו מסוגל להשמיע את קולו ולדרוש את זכויותיו. מדובר באוכלוסייה שבקושי רב מתמודדת עם הבעיות הגופניות והנפשיות ולאחרונה מתמודדת עם בעייה קיומית של רעב וחוסר הזכות לחיות בכבוד".

מאפייני הנכים המקבלים קצבאות נכות כללית מן הביטוח הלאומי כוללים

הליקויים העיקריים בקרב מקבלי נכות כללית:

כ- 32% בעלי ליקוי נפשי, כ-25% סובלים ממחלות פנימיות, כ- 21% מבעיות נוירולוגיות ולוקומוטוריות,

כ- 11% סובלים מפיגור שכלי, כ- 7.5% מבעיות חושיות - ראיה ושמיעה

הליקוי העיקרי בקרב נפגעי עבודה:

כ- 33% סובלים מבעיות עצמות ופרקים, כ- 12% מבעיות בגפיים התחתונים, כ-13% מבעיות בגפיים העליונים

הגיל הממוצע של מקבלי הקצבאות:

קצבת נכות כללית הוא 47, נפגעי עבודה הוא 53

דרגת הנכות הרפואית הממוצעת של: נכים כלליים היא קצת למעלה מ-67%, נפגעיעבודההיא כ- 40%.

גובה הקצבה הממוצעת: לנכים כלליים הוא כ– 2,451 ₪, נפגעי עבודה כ– 2,860 ₪, נפגעי איבה – 2,300 ₪, אסירי ציון – 1,360₪.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לפרטים נוספים : רן מלמד, סמנכ"ל "ידיד" 0545-902096 , יואב קריים מטה מאבק הנכים 052-4235503 ,

לילך הלוי, ע.פ רוחמה אברהם 0506-205125

3/1/2010
תיקון חוק היטל בצורת עבר סופית בכנסת
אישור רופא בוטל בוטלה הגבלת 150% שר"מ וכל מקבל שר"מ זכאי להקצבה נוספת גמלאים סעודיים המקלים גמלת סיעוד יקבלו כמו שר"מ תוקם וועדת חריגים ברשות המיים לגבי חולים + בעלי אחוזי נכות רפואית נמוכים מ-100% וניתן לפנות ילדים נכים יקבלו הקצבה נוספת מקבילה לשר"מ תוקף החוק החל 15/7/09 (רטרואקטיבי)

תיקון חוק היטל בצורת עבר סופית בכנסת

 להלן ההשגים (שינויים)

  אישור רופא בוטל

בוטלה הגבלת 150% שר"מ וכל מקבל שר"מ זכאי להקצבה נוספת

גמלאים סעודיים המקלים גמלת סיעוד יקבלו כמו שר"מ

תוקם וועדת חריגים ברשות המיים לגבי חולים + בעלי אחוזי נכות רפואית נמוכים מ-100% וניתן לפנות

ילדים נכים יקבלו הקצבה נוספת מקבילה לשר"מ

תוקף החוק החל 15/7/09 (רטרואקטיבי)

החוק הוקפא מ- 1/1/10  עד  15/4/10

החל מ- 1/1/10 הוגדלה הקצבת המיים ללא היטל בצורת לפי הפרוט הבא :

 במהלך התקופה השלישית - הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ-  16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

 תוקנו כמיות מיים בהקצבה לפי הפרוט הבא:

 נכים 100% רפואית + מקבלי גמלת ניידות : 

תקופה א- 15/7/09 עד 31/10/09    תוספת 4.2 מ"ק

תקופה ב+ג - 1/11/09 עד 31/12/10 תוספת 5 מ"ק

 

מקבלי שר"מ+גמלאים מקבלי סיעוד+ילדים נכים :

 תקופה א - 15/7/09 עד 31/10/09  תוספת 6.3 מ"ק

תקופה ב+ג  1/11/09 עד 31/12/10  תוספת  10 מ"ק

 כל הנתונים מתייחסים לחודש אחד( להכפיל בשתיים עבור תקופת חשבון)

 מי שנדרש לשלם היטל בצורת ולא עבר נתונים אלה  צריך לפנות לתאגיד המיים המקומי ולדרוש החזרים בהתאם לתיקון

 

 כמו כן לגבי מי שמשכיר דירה בעיר אחת אבל רשום בת.ז. בעיר אחרת  ניתן פתרון להלן:

  צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שלא במקום מגוריו לפי ספח תעודת הזהות שלו (בפרט זה – מקום מגוריו הרשום), יצרף לדיווח מטעמו כאמור בסעיף קטן (א) תצהיר מאומת מטעמו בדבר מקום מגוריו בפועל ואישור בכתב מטעם ספק המים של מקום מגוריו הרשום כי לעניין חישוב היטל המים, הוא לא מתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום אלא במקום מגוריו בפועל."

29/11/2009
ועדת הכספים אישרה את הקפאת היטל הבצורת
בחוק הועלה גם מכסת המים לנפש מ12 קוב, ל16 קוב מים לנפש, ובנושא הנכים נכתב כי לא יהיה צורך באישורי רופאים שונים, אלא באישור נכות בלבד, כמו"כ משפחה בה יש ילד נכה, יקבלו מכסת מים משולשת.

הנה סיכום הישיבה כפי שפורסם באתר הכנסת:

ועדת הכספים אישרה את הקפאת היטל הבצורת

ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק להקפאת היטל הבצורת, הצעת החוק הונחה ע"י הוועדה על שולחן הכנסת ואושרה במליאת הכנסת ביום רביעי האחרון. יו"ר הצוות שעמל על הכנת החוק ח"כ אמנון כהן אמר כי החוק החדש שמובא לאישור ועדת הכספים יקל על האזרחים ועל הנכים שנפגעו בחוק הקיים שאושר בכנסת עם אישור תקציב המדינה.


על פי הצעת החוק, ההיטל יוקפא לחודשי החורף, כמו"כ אפשרות הדיווח על כמות הנפשות בבית תוארך עד סוף השנה הנוכחית. בחוק הועלה גם מכסת המים לנפש מ12 קוב, ל16 קוב מים לנפש, ובנושא הנכים נכתב כי לא יהיה צורך באישורי רופאים שונים, אלא באישור נכות בלבד, כמו"כ משפחה בה יש ילד נכה, יקבלו מכסת מים משולשת.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני אמר כי למרות שאישור הצעת החוק להקפאת היטל הבצורת שולב ציבורית עם דירוג העלאת מחירי המים, הנושאים לא נעשו יחד, "העלאת מחירי המים התקבלה בממשלה הקודמת לפני שנתיים, היטל הבצורת התקבל על הממשלה הנוכחית ואנו כעת מקפיאים אותו לחודשי החורף מאחר ואין סיבה להמשיך בו בחודשים בהם השימוש במים יורד גם כך במחצית. בנושא העלאת מחירי המים נפעל לכך שכל ייקור בתעריפי המים יזדקק לאישור ועדת הכספים מאחר ובשורה התחתונה הציבור כולו הוא זה שנפגע מהעלאה, ועלינו לתת את הדעת לפני שמייקרים מים בצורה כה משמעותית".

27/10/2009
גרשון הוברמן ז"ל
ביום ראשון 11.10.2009 הלך לעולמו גרשון הוברמן היוזם המוציא לפועל ומנהלו הראשון של מועדון הספורט לנכים של אילן ברמת גן ע"ש בלה וסם ספיבק.

גרשון הוברמן ז"ל

ביום ראשון 11.10.2009 הלך לעולמו גרשון הוברמן היוזם המוציא לפועל ומנהלו הראשון של מועדון הספורט לנכים של אילן ברמת גן ע"ש בלה וסם ספיבק.

עם פרוץ מגיפת הפוליו בשנות ה- 50, עסקו מתנדבי אילנש"יל פוליו בסיוע לאלפי הילדים שנפגעו במחלה.

גרשון שהיה פזיוטרפיסט במקצועו,האמין שבכוחו של הספורט ניתן לשקם את נכי הפוליו (שלקו בשיתוק הילדים) כשלנגד עיניו היה המודל של מרכז השיקום בסטוק מנדוויל.

לכן הגה את הרעיון להקים גם בארץ מרכז ספורט אשר יהווה מקום לפעילות שיקומית וספורטיבית לנפגעי הפוליו.

את התרומה הראשונה להקמתו של מרכז הספורט לנכים הרימו סם ובלה ספיבק בעידודה של בטי דובינר (לימים ידוע מרכז הספורט לנכים במשך שנים רבות כ"מועדון ספיבק"). את הקרקע תרם אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן דאז.

הוברמן החל בתהליך איתור וגיוס של מאות ואלפים של נכים מכל רחבי הארץ בכדי להתכונן להקמתו של מרכז הספורט לנכים.

טקס חנוכת מרכז הספורט לנכים נערך ב- 19.9.1960 בנוכחות התורמים סם ובלה ספיבק, בטי דובינר, ופעילי איל"ן.

באירוע נכחו גם עשרות ילדים נכים שציפו בכיליון עיניים לבית החדש שהוקם להם.

ענפי הספורט הראשונים בהם עסקו הספורטאים הצעירים היו: כדורסל ואתלטיקה, לאחר מספר שנים נוספה בריכת השחייה, אולם טניס השולחן, וחדר הרמת משקולות.

חשוב לזכור את שלל המדליות והגביעים שבהם זכו חברי המועדון מאז הקמתו ואת המקום המרכזי בעולם ספורט הנכים שבהם שלטו במשך שנים רבות ספורטאינו בזכות הקמת מועדון הספורט. כמו גם מאות אנשים שאומנם לא הגיעו להישגים ספורטיביים בינלאומיים אך שיקמו את חייהם והפכו לאנשים פעילים בחברה בזכות מה שקיבלו במרכז הספורט.

יהי זכרו ברוך.

20/10/2009
חוק היטל בצורת
בישיבה נדון חוק היטל בצורת והפגיעה שיצר. בישיבה השתתפו כ – 15 חברי כנסת רובם המכריע מהקואליציה

ישיבת ועדת הכספים ביום 19/10/09

בנושא חוק היטל בצורת

בישיבה נדון חוק היטל בצורת והפגיעה שיצר.

בישיבה השתתפו כ – 15 חברי כנסת רובם המכריע מהקואליציה

שהודו כולם כי החוק גרוע והיכו על חטא הצבעתם בכנסת לקבלת החוק.

כל אחד בתורו השמיע את טיעוניו למה החוק גרוע , כיצד הפלה בין אזרחי המדינה , כיצד נגרם עוול לנכים ולקשישים.

לסיכום הוחלט כי וועדת המשנה אשר אישרה בפעם הראשונה את החוק וכעת מתנגדת לו תדון תוך שבוע מחדש על מנת לערוך שינויים בחוק .

השינויים הנדרשים הם :

ביטול הצורך לאישור מרופא

הקפאת החוק עד אפריל

מתן פתרון לקשישים (גיל 67 /62 ומעלה)

ביטול רישום מס' דיירים בדירה

אני מאמין כי עד הישיבה של וועדת המשנה יצוצו פרטים נוספים

שגם בהם תדון הוועדה

לדרמן שלמה
 
    חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet
תוך שבוע - תיקונים בחוק "מס הבצורת"

ועדת הכספים של הכנסת דרשה מרשות המים להגדיל את מכסת המים למי שלא דיווחו על מספר הנפשות בבית ונחשבו כדייר בודד, ולבטל את הצורך של נכים בהצגת מסמכים רפואיים כדי לקבל מכסה מוגדלת. בדיון התברר שוב עד כמה סבוך ומורכב יישום החוק: עד כה הגישו רק שליש מהישראלים טפסים כדי לקבל מכסות מים מתאימות; מחציתם היו שגויים

צבי לביא
פורסם:  19.10.09, 16:48

ועדת הכספים של הכנסת דרשה היום (ב') מרשות המים לבטל בהסכמה כמה גזירות הכלולות בחוק היטל הבצורת, נוכח התרעומת הציבורית שהתעוררה כשצרכני מים החלו לקבל את הקנס המגולם בחשבונות. הרשות התבקשה לגבש את השינויים בצוות משותף עם חברי הוועדה תוך שבוע ימים, אחרת הוועדה תיזום בעצמה תיקוני חקיקה.

 

בין היתר עלתה דרישה להעלות את מכסת צריכת המים המזערית, שמתחת לסף הקנס, למשפחות שלא דיווחו על מספר הנפשות המתגוררות בבית. החוק קובע שבמקרים כאלה יוטל מס על צריכה של נפש אחת בלבד - 12 מ"ק בחודש. כשבפועל ישנה צריכה גבוהה יותר נדרשים הדיירים לשלם מס.

  

הוועדה ביקשה גם לבטל את הצורך בהצגת תעודה רפואית לצורך קבלת מכסת מים מוגדלת לנכים, ולהסתפק בתעודת הנכה. ח"כ מירי רגב (ליכוד) מתחה ביקורת חריפה על סעיף זה בחוק: "הנכים צריכים להיות מסוגלים קודם להגיע לסניף קופת חולים ולהציג תעודת נכה כדי לקבל את האישור, אבל שם שולחים אותם לביטוח הלאומי שגם הוא מקשה על הנכים ומוסיף בירוקרטיה מיותרת על גבם כשהוא מחזיר אותם למרפאה או לרופא המטפל".

 

 

ח"כ משה מטלון (ליכוד), שהוא בעצמו נכה המרותק לכיסא גלגלים, הביא את המקרה האישי שלו כדוגמא למקרים דומים: "נתבקשתי מהעירייה לשלוח מכתב שמסביר את סוג הנכות שלי וחתימת מנהל מחלקה של בית חולים. מאז אני בהתכתבות ממושכת כדי למנוע את הפגיעה בפרטיות הנכה. הרשות המקומית או ספקי המים לא חייב לדעת ממה בדיוק סובל הנכה".

 

לאחרונה התקבלו גם במערכת ynet מספר פניות של צרכני מים הזקוקים לאישור רפואי מיוחד לצריכה חורגת, אך נתקלים בקשיים ביורוקרטיים או נדרשים לחשוף את התיק הרפואי המלא והחסוי שלהם בפני פקידי מחלקת המים בעירייה.

 

סעיף נוסף שהצוות התבקש לשקול ולהכניס לחוק עוסק בהקפאת המס בחודשי החורף, אם תהיה שנה גשומה.

 

חשבון של 900 ש"ח במקום 200

חוק "היטל הבצורת" נכנס לתוקף עם אישור חוק ההסדרים בכנסת. הוא קובע מס בגובה 20 ש"ח על צריכת מים מעבר לכמות קבועה מראש בהתאם למספר הנפשות בבית. ברשות המים רואים במס מנגנון יעיל לריסון הביזבוז, בעיקר בקרב צרכנים החורגים ממכסות ממוצעות באופן קבוע, כמו למשל בעלי גינות המרבים להשקותן. הם מציינים כי מאחר שהוא חל רק על מכסת המים הנוספת (תעריף ג'), שאותה משלמים רק כרבע מהצרכנים, מי שיצרוך מים באופן מושכל לא יגיע לסף המס.

 

אך בפועל התברר שהמס מקשה על ציבור צרכנים רחב, וחלש יחסית. ח"כ רגב הביאה כדוגמה עובדת ניקיון בכנסת, אם חד הורית שקיבלה החודש חשבון מים בסך 900 ש"ח במקום חשבון רגיל של 200 ש"ח, וכמוה קיבלו גם אלפי אזרחים אחרים לרבות חברי כנסת.

 

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי היום, לאחר קבלת החשבונות החדשים והקנסות, מתברר כי למעלה משליש מהצרכנים נכנסו לקטגוריה המחייבת אותם בקנסות. "אנחנו חכמים לאחר מעשה. זאת לא הייתה הערכת הצוות בעת הדיונים על החוק, והתוצאה מראה שיש צורך בתיקון החוק".

 

יושב ראש מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט אמר לוועדה כי מס הבצורת הוא אנטי סוציאלי, שפוגע בעיקר במשפחות עד שלוש נפשות והנפגעים הגדולים הם אוכלוסיות הנכים, הקשישים והמשפחות החד הוריות שרובם מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי בשכר מינימום.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר כי אמנם תמך בחוק בהצבעה בכנסת אך עשה זאת בגלל שיוכו הקואליציוני, אך לדעתו יש בחוק סתירה פנימית: מחד הוא מבטיח לציבור כי אם יחסוך במים לא יידרש לשם קנס, ומנגד האוצר סימן אותו מלכחתילה כמקור הכנסה לקופת המדינה.

 

מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר כי החל מראשית השנה ירדה צריכת המים הממוצעת לנפש בכ-20 אחוז, ורובה כתוצאה ממסע הסברה על הצורך בחיסכון במים שנערך לפני אישור חוק מס הבצורת. לפי נתוני הרשות הצריכה ירדה מ-114 קוב ל-89 קוב לנפש בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

 

מלכודת ביורוקרטית

עוד בטרם אושר החוק, חשף ynet עד כמה מורכב החוק ליישום, מעורפל וסבוך, ושעמידה בו כרוכה בהמצאת אישורים וחובת דיווח לתאגידי המים. טפח מהסבך הביורוקרטי הזה נחשף היום בכנסת. גזבר עיריית רמת גן, חיים קונביץ, אמר בכנסת כי עד היום רק שליש מצרכני המים בכל הארץ שלחו לרשויות את טפסי ההתפקדות עם מספר הנפשות בכל דירה, כדי לזכות במכסות המתאימות להם. הוא ציין גם כי מחצית הטפסים שהתקבלו התגלו כשגויים, והתריע על הבירוקרטיה שמקשה על תאגידי המים לעמוד במשימת החישוב והגבייה של מס הבצורת

13/10/2009
הזמנה לאליפות אירופה בריקודים סלוניים

שלום לכולם

מצ"ב הזמנה לאליפות אירופה בריקודים סלוניים ולטיניים בכיסאות גלגלים.

משהו מיוחד.

כניסה חינם.

 

בברכה ,

בלה צור

עובדת סוציאלית

חברת מועצת העיר רעננה

פועלת מטעם ראש העיר באגף השרותים החברתיים.
 
 
 
 
4/10/2009
היום 4.10.09 בג"ץ נתן למדינה 21 יום להגיב לעתירה שמטה מאבק הנכים וארגון בזכות הגישו
מטה מאבק הנכים יחד עם ארגון בזכות ממשיכים את המערכה הציבורית והמשפטית עד לישום מלא של חוק לרון

היום 4.10.09 בג"ץ נתן למדינה 21 יום להגיב לעתירה שמטה מאבק הנכים וארגון בזכות הגישו וכלל במניין הימים את ימי הפגרה של חג הסוכות.

זאת על אף טענתו של המוסד לביטוח לאומי שהעתירה מיותרת בשל סיכום הביניים שאיליו הגיעו הנהלת המוסד לביטוח לאומי והעובדים ביום חמישי בערב על פי סיכום זה נוהל משא ומתן קדחתני במהלך חול המועד בכדי להגיע להסכם קיבוצי לאור הסכם העקרונות החדש ובהתאם לכך יבוצע חוק לרון החל מה- 12.10.09 לאחר החג.

היות והסכם עקרונות זה עדיין מחייב חתימה על הסכם כולל מטה מאבק הנכים יחד עם ארגון בזכות ממשיכים את המערכה הציבורית והמשפטית עד ליישום מלא של חוק לרון

26/7/2009
מס בצורת עידכון
הודעה בדבר דיווח על מספר נפשות המתגוררות דרך קבע ביחידת הדיור וזכאות לכמויות מים נוספות לצרכנים ביתיים[1]
 
להדפסת טופס מס בצורת לחץ כאן

לפי התוספת לפרק כ"א בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009

 

במסגרת המאמץ הלאומי לחיסכון במים, נכנס לתוקף החל מיום כ"ג תמוז התשס"ט (15 ביולי 2009) "היטל צריכה עודפת". ההיטל נועד להביא לחיסכון במים במשקי בית הצורכים כמויות עודפות של מים. צריכת מים העולה על הכמויות המפורטות להלן תחויב בהיטל בגובה של 20 ₪ לכל מ"ק (שיתווסף לתעריף המים).

 

בתקופה שמיום כ"ג תמוז התשס"ט (15 ביולי 2009)  עד יום י"ג בחשוון התש"ע (31 באוקטובר 2009) -

ההיטל יושת על כמות מים העולה על 16 מ"ק לחודש ליחידת דיור שמתגוררות בה עד 4 נפשות מוכרות. עבור כל נפש מוכרת נוספת המתגוררת באותה יחידת דיור תינתן תוספת של 4.2 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל. בנוסף, אדם שנקבעה לו נכות רפואית או זכאי לגמלת ניידות או זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי האמור בחוק יהיה זכאי לתוספת של 4.2 מ"ק לחודש או תוספת של 6.3 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל.

 

צרכן שימסור דיווח עד ליום 31.10.09 יחויב או יזוכה, לפי העניין, כאילו דיווח ביום 15.7.09 וזאת בכפוף להמצאת מסמכים או נתונים, המאמתים את המועד שלגביו חל השינוי. צרכן ביתי שידווח לאחר יום י"ג בחשוון התש"ע (31 באוקטובר 2009), יחול העדכון לגביו מתקופת החשבון העוקבת להודעתו.

 

בתקופה שמיום י"ד בחשוון התש"ע (1 בנובמבר 2009) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009) - ההיטל יושת על כמות העולה על 18 מ"ק לחודש ליחידת דיור שמתגוררות בה עד 4 נפשות מוכרות. עבור כל נפש מוכרת נוספת באותה יחידת דיור תינתן תוספת של 5 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל. בנוסף, אדם שנקבעה לו נכות רפואית או זכאי לגמלת ניידות או זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי האמור בחוק יהיה זכאי לתוספת של 5 מ"ק לחודש או תוספת של 7.5 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל.

 

בתקופה שמיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010)– ההיטל יושת על כל כמות העולה על 5 מ"ק לחודש לכל נפש מוכרת המתגוררת דרך קבע באותה יחידת דיור או על כל כמות העולה על 12 מ"ק לחודש, לפי הגבוה מביניהם. בנוסף, אדם שנקבעה לו נכות רפואית או זכאי לגמלת ניידות או זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי האמור בחוק יהיה זכאי לתוספת של 5 מ"ק לחודש או תוספת של 7.5 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל.

 

 

חשוב

 

לא ניתן לדווח כי אדם מתגורר ביותר מיחידת דיור אחת בכל הארץ.

 

הדיווחים לעניין מספר הנפשות משפיעים הן על תעריף המים והן על ההיטל. מומלץ לעדכן את ספק המים במס' הנפשות המעודכן בהקדם.  

 


 הנחיות לעניין עדכון מס' הנפשות והזכאות לכמויות מים נוספות פטורות מהיטל:

 

לעניין מספר הנפשות המתגוררות דרך קבע ביחידת הדיור יש לצרף לטופס את הבאים:

 

א.       לגבי אזרח ישראלי:

  1. "טופס עדכון פרטי צרכן מים" המצ"ב מלא וחתום.
  2. תצלום ספח תעודת הזהות המעיד שהוא מתגורר באותה יחידת דיור, ולגבי ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים – בצירוף ספח תעודת הזהות של ההורה שבו מפורטים פרטי הילדים.

ב.        לגבי אדם המתגורר ביחידת הדיור ואינו אזרח ישראלי:

  1. "טופס עדכון פרטי צרכן מים" המצ"ב מלא וחתום.
  2. צילום דרכון ואישור שהייה כדין.
  3. אחד מאלה לפי בחירתו: תצהיר מאומת לגבי מקום מגוריו או ספח תעודת זהות של בעל ההיתר להעסקתו לפי פרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 המעיד כי בעל ההיתר להעסקתו מתגורר באותה יחידת דיור;

 

לעניין מספר הנפשות שנקבעה לגביהן נכות רפואית או זכאות לגמלת ניידות או זכאות לקצבה לשירותים מיוחדים יש לצרף את הבאים:

 

  1. כל האישורים הנדרשים לעניין עדכון מספר הנפשות המתגוררות דרך קבע ביחידת הדיור.
  2. אישור מביטוח לאומי או מאת הגורם המשלם את הגמלה לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית, זכאותו להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות או זכאותו לקצבה לשירותים מיוחדים.
  3. אישור מאת רופא מומחה, ולפיו הוא זקוק לצריכת מים בשל הטיפול הרפואי השוטף בו (לתשומת ליבכם – על פי החוק אין לחייב בתשלום עבור האישור הרפואי, למעט השתתפות עצמית. בנוסף, ניתן לקבל אישור כאמור גם מרופא משפחה).

 

 

·         אדם שנקבעה לו נכות רפואית או זכאי להטבות בדבר גמלת ניידות יקבל תוספת של 4.2 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל מיום כ"ג תמוז התשס"ט (15 ביולי 2009) ועד יום י"ג בחשוון התש"ע (31 באוקטובר 2009) ותוספת של 5 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל מיום י"ד בחשוון התש"ע (1 בנובמבר 2009), במידה ומתקיימים לגביו אחד מאלה:

  1. נקבעה לו נכות רפואית, לפי סעיף 118 או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בשיעור של 100% או יותר;
  2. נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים הבאים: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–1992; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד–1994; חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז–2007;
  3. זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.

·         אדם שזכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 150% או יותר מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב) לחוק הביטוח הלאומי יהיה זכאי לתוספת של 6.3 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל מיום כ"ג תמוז התשס"ט (15 ביולי 2009) ועד יום י"ג בחשוון התש"ע (31 באוקטובר 2009) ולתוספת של 7.5 מ"ק לחודש עליהם לא יחול ההיטל מיום י"ד בחשוון התש"ע (1 בנובמבר 2009).



[1]למעט ברשימת הישובים המופיעים בטבלה "צרכני מים שהיטל המחסור יחול לגביהם רק מינואר 2010".

5/6/2009
הגדלת השורות - מניבה פירות
הגדלת השורות - מניבה פירות רשימה חלקית של השגינו. שלכם מתוך ידידות יו"ר מטה מאבק הנכים בישראל רוני שכטר

הגדלת השורות - מניבה פירות

אדון/גברת נכבד/ה, באמצעות הכוח שתעניק לנו הצטרפותך למטה מאבק הנכים נצליח להפוך את צרכינו לחלק מסדר היום הציבורי, נגיע להישגים משמעותיים נוספים, נשפר את איכות חיינו ונגרום למימסד להתייחס אלינו בכבוד ולהכיר בשיוויון הזכויות המלא שלנו כאזרחים.

 

לפניך רשימה חלקית של השגינו עד כה:
 
1.   העלאת קצבת הנכות.
 
2.   שמירת גובה הקצבאות לנכים גם בהגיעם לגמלאות.
 
3.   העלאת קצבת השירותים המיוחדים וביטול התלות בין הקצבאות.
             
4.   השוואה מלאה בין גברים ונשים בזכאות לקבלת קצבת שירותים מיוחדים.
 
5.   מתן מכוניות ואן ואבזור מיוחד לנכים רתוקים ו/או משתמשים בכיסאות גלגלים והגדלה משמעותית של קצבאות הניידות בהתאם.
         
6.   מתן קצבת ניידות מלאה לנכים קשים, מוגבלים בניידות, חסרי רכב.
 
7.   הגדלת קצבת ילד נכה והשוואתה לקצבת הנכות הרגילה.
 
8.   מתן קצבת ניידות לילד נכה ללא תלות בקצבת ילד נכה.
 
9.   חוק השילוב של ילדים עם מוגבלות בבתי-ספר רגילים.
 
10. חקיקתו של פרק הנגישות בחוק שיוויון לאנשים עם מוגבלות.
 
11. תיקון חוק הקלות לחרשים שמשמעותו, בין היתר, כתוביות בטלביזיה.
 
12. ביטול גזירת מיסוי העובדים הסיעודיים הזרים המועסקים על ידי נכים.
 
13. הקמת ועדה משותפת למשרד השיכון ומטה מאבק הנכים בכל הנוגע לבעיות דיור.
 

14. הקמת צוות משותף למשרד הבריאות ומטה מאבק הנכים בכל הקשור

      לתיקונים וטיפול בציוד רפואי.
 
15. מאבק משותף עם ארגוני נכים לקיום חוק הפוליו.
 
16. ביטול תשלום אגרות רישוי לרכבים מסוג ואן המשמשים כרכב נכה.
 

17. מטה מאבק הנכים היווה כתובת לאלפי נכים ומשפחותיהם מהצפון  

      בהתמודדות עם איום המלחמה, זאת באמצעות מבצע מג"ן(מענה גמיש לנכים בעת חירום)בשיתוף גוינט ישראל. המטה פינה בזמן המלחמה מאות משפחות נכים מהצפון לבתי מלון במרכז הארץ ומאות נוספות לאחריה, לצורך רענון והעצמת החוסן הנפשי. מתנדבים, פעילי המטה העבירו תרופות, מזון וציוד לחבריהם בצפון, לעתים אף תחת אש . המטה המחיש את עוצמת הערבות ההדדית של קהילת הנכים כולה.
 
18.  מינוי נציגנו במועצת הביטוח הלאומי.
 
19.  מאבק וחברות בועדת אור-נוי אשר מטרתה להוציא את הועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי.
 

20. חקיקתו של דו"ח לרון- הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח- 2008  

 

 עוד רבה הדרך לפנינו, שותפותך הכרחית על מנת שנוכל להמשיך בדרך הארוכה  והמתישה עד להגשמת שילובנו המלא בחברה הישראלית.

 

     הצטרף/י למטה מאבק הנכים בישראל למען שיפור איכות חיינו.
 
שלך מתוך ידידות ומסירות
רוני שכטר
יו"ר מטה מאבק הנכים בישראל
6/1/2009
מכתב מלשכת ראש הממשלה
מכתב תשובה מלשכת ראש הממשלה לנציגים הבכירים של אירגון מטה מאבק הנכים
26/5/2009
חוברת הסברה לחוק לרון מהביטוח לאומי
חוברת הסברה לתיקון חוק הביטוח לאומי 109 {חוק לרון} לחץ כאן לקובץ PDF
 
6/5/2009
שווה מועדון הצרכנות לחברי מטה מאבק הנכים
מועדון הצרכנים הראשון מסוגו שווה לכם להיצטרף.
 
כחבר/ה במועדון, תהנה/י משלל הנחות והטבות, מתוך מגוון רחב של בתי עסק ורשתות מובילות, מסעדות, בתי קפה, נופש, תיירות, אטרקציות ועוד.
הכרטיס יונפק בבנק בו הינך מנהל את חשבונך.
 
המועדון פתוח ללקוחות כל הבנקים בישראל
 
 
 
 
6/4/2009
סיוע משפטי שניתן ע"י העמותה אתם לא לבד.
מטה מאבק הנכים החליט לשמש פה לחסויים הנפגעים ולפתח במאבק ציבורי בכנסת במשרדי הרווחה והמשפטים ובתקשורת על-מנת להביא לידי כך שהממשלה תפצה את החסויים על כל נזקיה של עו"ד ירדנה נילמן. חסויים שנפגעו ובני משפחותיהם נקראים בזה לפנות למטה מאבק הנכים לעו"ד דניאל מאירוביץ לצורך הכנת התביעות.

12.3.2009

סיוע משפטי שניתן ע"י העמותה

מטה מאבק הנכים הגיש תביעה בשם חסוי נגד האפוטרופוסית שלו עו"ד ירדנה נילמן וזה סיפור המעשה.

החסוי התגורר עם הוריו בדירה שכורה מחברת עמידר, עקב התדרדרות במצבו הוא אושפז בבית-חולים פסיכיאטרי ובחופשות נמצא בבית הוריו. ההורים נפטרו ועל-פי חוק הדיור הצבורי קרוב משפחה שהתגורר עם השוכר במשך שלוש שנים לפחות, זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה לפי אותם תנאי שכירות. על-פי תקדימים של בית-המשפט העליון נטישה עקב אשפוז בבית-חולים אינה פוגעת בזכויות הדייר.

בבית החולים התקבלה דרישה של חברת עמידר לפינוי הנכס וזה פעל למינוי האפוטרופסות עו"ד ירדנה נילמן כדי להגן על זכויות החסוי. אולם במפתיע עו"ד נילמן פגעה בזכויות החסוי והחזירה את הדירה לעמידר. כך כשהשתפר מצבו של החסוי בינואר 2007 והוא עמד להשתחרר מבית-החולים, שחרורו נדחה לזמן בלתי מוגבל מאחר שלא הייתה לו דירה לשוב אליה.

החסוי פנה לעו"ס אבי אורן ועו"ד דניאל מאירוביץ ממטה מאבק הנכים שהגישו בשמו תביעה לבית-המשפט לענייני משפחה בירושלים, נגד האפוטרופסית וחברת עמידר. בינתיים האפוטרופסית ירדנה נילמן ברחה מהארץ עקב הסתבכות פלילית בגניבת כספי חסויים, ובית-המשפט כב' השופט פיליפ מרכוס פסק בהעדרה פיצויים לחסוי בסך 200,000 ש"ח בצירוף 15,000 ש"ח הוצאות משפט. התביעה נגד חברת עמידר תמשיך להתברר.

כפי שפורסם, האפוטרופוס הכללי מינה את עו"ד ירדנה נילמן כאפוטרופסית לחסויים רבים, בהתעלם מהעובדה שהיא פוטרה מעבודתה בחברת אפוטרופוסים אחרת עקב אי-סדרים כספיים. לכן האפוטרופוס הכללי התרשל במילוי תפקידו הן בבחירת האפוטרופסות והן בפיקוח עליה והוא חייב לפצות את החסויים שנפגעו ממעשיה הפליליים המגוונים כגון גניבת כספי ירושה, ובמקרה אחר גניבת כספים שהתקבלו ממכירת דירה של חסוי ועוד.

האפוטרופוס הכללי אחראי בנזיקין גם לכך שאי-אפשר כיום לממש את פסק-הדין שניתן כאמור לעיל ע"י בית-המשפט.

לחסוי מונה בינתיים אפוטרופוס חדש, הקרן לטיפול בחסויים.

פנינו אליהם בבקשה שיפעלו אצל האפוטרופוס הכללי למימוש פסק-הדין.

אולם הקרן נמצאת בניגוד אינטרסים מאחר שאת המינויים קבלה מהאפוטרופוס הכללי ואם תתבע אותו קיים חשש שלא תקבל מינויים נוספים, לכן הקרן אף לא השיבה לפנייתנו.

מטה מאבק הנכים החליט לשמש פה לחסויים הנפגעים ולפתח במאבק ציבורי בכנסת במשרדי הרווחה והמשפטים ובתקשורת על-מנת להביא לידי כך שהממשלה תפצה את החסויים על כל נזקיה של עו"ד ירדנה נילמן.

חסויים שנפגעו ובני משפחותיהם נקראים בזה לפנות למטה מאבק הנכים לעו"ד דניאל מאירוביץ לצורך הכנת התביעות.

דניאל מאירוביץ-עו"ד

19/3/2009
חבר הכנסת מוץ מטלון נאם בכסא הגלגלים
במהלך השנים שמטה מאבק הנכים היה פעיל למען ציבור הנכים דאג לפעול בתחום ההנגשה ככלל לרבות הנגשה בכנסת ישראל
באדיבות חדשות YNET
ח"כ מטלון נאם בכסא הגלגלים: זו קבלת האחר

 

"עצם התייצבותי כאן והעלייה המיוחדת שהוצבה בדרך לדוכן הנואמים, מהווים ציון דרך משמעותי לקבלתה של החברה את השונה", אמר ח"כ משה מוץ מטלון בנאום הבכורה שלו. גם הח"כית הראשונה מטעם סיעה ערבית חנכה את דוכן הנואמים

אמנון מרנדה
פורסם: 18.03.09, 17:13

 

כנסת נכבדה, כנסת נגישה. חבר הכנסת המרותק לכסא גלגלים, משה מוץ מטלון, נשא היום (ד') את נאום הבכורה שלו במליאת הכנסת. מטלון נאם מעל דוכן הנואמים המיוחד שהותאם בעבורו בשל נכותו, ולאחר שאחד מסדרני הכנסת סייע לו לעלות למקום. "עצם התייצבותי כאן, העלייה המיוחדת הזמנית, וזו הקבועה שבדרך, מהווים בעיניי ציון דרך משמעותי ביותר לקבלתה של החברה את השונה ואת המוגבל", אמר מטלון מסיעת ישראל ביתנו.

 

דוכן הנואמים המיוחד הוצב בסמוך לדוכן המקורי, והותקנו בו כל האמצעים הנדרשים - לרבות מיקרופון. אל הדוכן מוביל כבש ייעודי. מטלון אמר כי הוא חש זכות גדולה להיות הנכה הרתוק לכסא גלגלים הראשון שעולה לבמת הכנסת, וניצל את ההזדמנות להודות ליו"ר מפלגתו, אביגדור ליברמן, שהזמין אותו לסיעה.

 


כשהוא נרגש, הסביר מטלון: "כיסא הגלגלים מהווה עבורי אמצעי לתנועה ותו לא, בדומה לכלב נחייה לעיוור, ורגל תותבת לקטוע. ומכאן, מכנסת ישראל, תצא בשורת ההנגשה לשאר המוסדות הציבוריים בארץ. אני חלק מציבור אנושי גדול מאוד, שבמשך שנים ניסה להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, אך זו לא הנגישה את עצמה - לא מבחינה פיזית ולא מבחינה חברתית, יצירתית ותעסוקתית. היום זו זכות היסטורית לומר למאות אלפי אנשים בעלי מוגבלויות כי השמיים הם הגבול".

 

מעל הדוכן פנה מטלון לבעלי המוגבלויות: "אל תוותרו לעצמכם, תחרקו שניים למרות הכאב, ורק כך תוכלו להגיע למקום אותו תשימו לכם ליעד".

 

 

לפעול ממקום של עוצמה

 

על תוכניותיו לקדנציה הקרובה אמר: "אני מתכוון לפעול בנחישות לטובת החלש, הנזקק, וכמובן לציבור הנכים שאינו זוכה לדאבוני לתשומת הלב הראויה. איני מתכוון לעשות זאת ממקום של חולשה ותביעות כספיות, אלא ממקום של עוצמה, חוזקה ורצון לתרום לחברה, תוך כדי נשיאה בנטל הכלכלי של מדינת ישראל. לצורך כך, בכוונתי לפעול ליישום חוקי העסקה לאנשים עם מוגבלויות בכל המוסדות הממשלתיים והציבוריים במדינת ישראל.

 

"במדינת ישראל חיים כיום כ-190 אלף ילדים עם מוגבלויות. אלפי משפחות מתמודדות באופן יומיומי עם הבלתי אפשרי, ונאבקות באיום הגדול ביותר שלנו אחרי הטרור - והוא הבירוקרטיה

הקשה מנשוא. עלינו לתת את הדעת ולחפש כל דרך על מנת להקל על משפחות אלה - הן ברכישת ציוד הולם למוגבלותם, והן בהענקת חינוך שווה לכל אזרח במדינת ישראל". לאחר הנאום ניגשו לח"כ מטלון חברי כנסת רבים ובירכו אותו.

 

היסטוריה קטנה נוספת נרשמה היום כשחברת הכנסת הראשונה מטעם סיעה ערבית נשאה את נאום הבכורה שלה. ח"כ חנין זועבי אמרה: "כל מה שיש לי הוא בזכותי, ובזכות העובדה שאני נמצאת במולדת שלי, על אדמתי. כל מה שיש לכל ערבי בישראל זה בזכותו, ובזכות העובדה שהוא נמצא במולדת שלו. כל מה שאין לי - הופקע ממני".

 

זועבי הובילה קו לא מתפשר, ואמרה: "שאף אחד לא יטיף לנו איך לפעול למען האזרחים שלנו, בטח לא אלה שחתומים על החלטות שמפלות נגדנו. אל תגידו לי חובות מול זכויות. אם תרצו להתחשבן איתי - אז בואו נתחיל משנת 48'". היא ציינה כי בראש ובראשונה היא "מייצגת ערכים אוניבריסליים של צדק חירות ושיוויון".

2/2/2009
שימו לב תג חדש חובה אין להישתמש בתגים הישנים
חידוש במשרד התחבורה. מאתמול (יום ראשון) מונהג בישראל תג חניה לנכה חדש הכולל אמצעי ביטחון מתקדמים ביותר המקשים על זיופו. כך הודיע היום שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז.

חדש במשרד התחבורה

מ 01.02.09 : תג חניה לרכב לנכה בפורמט של רשיון נהיגה

התג החדש כולל אמצעי הגנה מיוחדים שימנעו אפשרות לזייפו

 

חידוש במשרד התחבורה. מאתמול (יום ראשון) מונהג בישראל תג חניה לנכה חדש הכולל אמצעי ביטחון מתקדמים ביותר המקשים על זיופו. כך הודיע היום שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז.

 

התג החדש יונפק במתכונת של כרטיס קשיח ובפורמט של רשיון נהיגה (מפלסטיק) והוא כולל הגנות רבות מפני זיוף. התג החדש יוצמד לחלון הקדמי,מצד שמאל של הרכב או בחלון הצדדי, בצד הנהג, באופן שיאפשר לרשויות האכיפה לראותו בבירור.

 

בשנים האחרונות רבו המקרים בהם זויפו תגי חנייה לנכים ונעשה בהם שימוש לרעה. כתוצאה מכך הוחלט במשרד התחבורה, בשיתוף ועדת הנגישות של מטה הנכים להנפיק תג חניה חדש לנכה שלא ניתן לזיוף.

 

בחזית התג יופיע מספר הרכב (או שני מספרים במידה וישנם שני כלי רכב על אותו תג),תאריך הנפקת התג, תוקפו וסוג התג. תגי החניה כוללים ארבעה סוגים של תגים: תג החניה עם סמל משולש, לכלל הנכים, תג חניה עם סמל כסא גלגלים המיועד לנכים בכסא גלגלים,תג חניה עם סמל משולש וכלנית לנכה צה"ל. תג חניה עם סמל כסא גלגלים וכלנית לנכה צה"ל בכסא גלגלים. סוג התג האחרון הינו חידוש עליו החליטה ועדה מיוחדת שעיצבה את התווים.

 

בצד האחורי של התו מופיעים פרטי הנכה: שמו ותעודת הזהות שלו וזאת כדי לשמור על צנעת הפרט. עד כה צוינו פרטים אלה בחזית התג.

 

לתשומת לב הנהגים: מהיום מבוטלים התגים הישנים והשימוש בהם ייאסר. ממועד זה מי שייתפס עם התג הישן יקבל דו"ח.
1/2/2009
עופרת יצוקה עם לב זהב.
המבצע שהתנהל בדרום חייב אותנו לפעילות יעילה למען אזרחים עם מוגבלות אשר המתקפה הותירה אותם חשופים בצריח.
 
עופרת יצוקה
 
 

המבצע שהתנהל בדרום חייב אותנו לפעילות יעילה למען אזרחים עם מוגבלות אשר המתקפה הותירה אותם חשופים בצריח. פעילותנו כללה השתתפות משמעותית בשולחן העגול לעיצוב המדיניות שריכז סגן שר הביטחון - מתן וילנאי, וכלל נציגים מעמותות, אנשי עסקים וקרנות ונציגי רשויות שלטוניות שונות. בנוסף לכך, בעקבות סיור שערכו רוני שכטר ויואב קריים בישובי הדרום החלטנו על הוצאת נכים ובני משפחותיהם שנמצאו במצוקה קיצונית להפגה ורענון במלונות וכן הוצאנו טיולים חד יומיים מבאר שבע ואופקים. הטיול מבאר שבע שהתקיים בשיתוף המרכז לחיים עצמאיים באר שבע כלל סיור מודרך במיני ישראל וארוחת צהריים ל-100 אנשים שעברו אחר כך סיור מודרך נוסף ב"יד לשריון".

הקבוצה שהוצאנו מאופקים התחלקה לשניים: קבוצה של ילדים וקבוצה של מבוגרים. קבוצת הילדים התחילה את הבוקר בספארי רמת גן, משם נסעו לסעוד את ליבם במסעדת "שיפודי התקווה" ולאחר מכן התארחו בבית איזי שפירא לחוגים והפעלות שנערכו במסירות רבה כמיטב מסורת האירוח של בית איזי שפירא.

קבוצת המבוגרים התחילה את יומה במוזיאון הילדים בחולון, שם התארחו בתערוכה "הזמנה לשקט", משם נסעו לבית התפוצות בתל אביב ונהנו מארוחת צהריים ב"ארומה" ולאחר מיכן זכו לסיור מודרך שנתרם במלואו.

חיוכיהם של הילדים והמבוגרים שהוצאו מן התופת היו בעלי ערך אנושי יקר מפז ושמחנו להיות שוב למשענת איתנה לכל אדם עם מוגבלות בעת הצורך.

4/2/2009
טופס ניהול תקין מרשם העמותות.

25/12/2008
כתב מינויי לתשלום מופחת בחשמל
מכתב הממנה וועדה שתבחן תשלומים מופחתים לציבור הנכים
19/12/2008
צוות מטה מאבק הנכים מאחל חג חנוכה שמח
שיהיה חג בו תנצח הרוח האנושית על המכשלות והמגבלות שיהיה חג שליו חג של אהבה של סביבונים, אור נרות, לביבות וספגניות.

4/12/2008
הודעת הביטוח הלאומי בדבר חוק לרון
הסבר מהביטוח הלאומי על שלב הבניים עד ליישום חוק לרון
 
להודעת הביטוח הלאומי לחץ כאן
 
 
26/11/2008
התג לרכב החדש
מאתר משרד התחבורה נמסר על ידיי ישראל אבן זהב נציגנו בתחום הנגישות אשר פעל רבות בתחום התג הנ"ל .

על פי החלטת המנהל הכללי של משרד התחבורה ובהסתמך על תיקון תקנה 1 לתקנות התעבורה, ועד אשר הצעת החוק המטילה על הביטוח הלאומי את בדיקת הזכאים לקבלת תג נכה ואגרת רישוי מופחתת, הטיפול בכל מבקשי תגי חניה המוגבלים בניידות בכל הגילאים יטופלו במשרד התחבורה ביחידה לטיפול מוגבלי ניידות.

החל מ-1 בינואר 2009 יונהג בישראל תג חניה לנכה חדש הכולל אמצעי ביטחון מתקדמים ביותר המקשים על זיופו.
התג החדש יונפק במתכונת של כרטיס קשיח ובפורמט של רשיון נהיגה (מפלסטיק) והוא כולל הגנות רבות מפני זיוף. התג החדש יוצמד לחלון הקדמי,מצד שמאל של הרכב או בחלון הצדדי, בצד הנהג, באופן שיאפשר לרשויות האכיפה לראותו בבירור.
משרד התחבורה החל להפיץ את התג החדש בקרב כ- 80 אלף נהגים, נכים הזכאים לתג החדש. התגים נשלחים ישירות לביתם של הנכים, ללא כל צורך לפנות למשרד הרישוי.
עם כניסתו לתוקף של התג החדש ב-1 בינואר 2009 יבוטלו התגים הישנים והשימוש בהם ייאסר. ממועד זה מי שיתפס עם התג הישן יקבל דו"ח.
לתשומת לב הנכים: תוקפו של תג החניה לנכה הניתן לצמיתות יהיה לארבע שנים. מספר שבועות לפני תום התקופה יחודש התג אוטומטית על ידי אגף הרישוי וישלח לביתו של הנכה, ללא כל צורך לפנות למשרד הרישוי.
על פי חוק חניה לנכים תג החניה ניתן לשימושו האישי של הנכה בלבד. השימוש בתג הנכה מותר אך ורק כאשר הנכה נוהג או נוסע ברכב על ידי מלווה. אדם לא מורשה העושה שימוש בתג צפוי לקנס של עד 13 אלף שקל.

הגדרת נכה בתקנות התעבורה
  • אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2 (א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד - 1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2 (א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) , התשי"ד - 1955, אשר אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה:
    • שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות
    • שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאות
  • "עיוור" - מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל - 1970
  • אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה
מי רשאי לקבל תג חניה
  • נכה משרד הביטחון
  • בעל תעודת עיוור - משרד העבודה
  • מוגבלי ניידות בכל הגילאים
  • משרד האוצר - אגף השיקום
  • ביטוח לאומי - נפגעי איבה
הליך קבלת תג חניה
קבלת תג מותנה באישור מרופא אגף הרישוי/משרד הביטחון/משרד העבודה/משרד האוצר - אגף השיקום/ביטוח לאומי - נפגעי איבה.
על מבקשי תג החניה למלא טופס בקשה לתג נכה בצירוף המסמכים הבאים:
  • צילום ת.ז. + הספח
  • צילום רשיונות רכב ונהיגה
  • אישור על אחוזי נכות רפואית מ- 60% ומעלה (העתק מפרוטוקול ועדה מביטוח לאומי על אחוזי הנכות)
  • מסמכים רפואיים מקוריים ועדכניים. בעלי הנכויות הבאות יצרפו לבקשה אישור רפואי:
    • טיפול כימוטרפי פעיל - אישור מרופא המפרט תוכנית טיפול ומועד משוער לסיומו. האישור יינתן רק עד לקבלת פרוטוקול הועדה הרפואית ולפרק זמן שלא יעלה על 6 חודשים
    • טיפול בהמודיאליזה כרונית - אישור ממכון דיאליזה
    • בעל תעודת עיוור
  • במידה ומבקש תג החניה אינו בעל הרכב:
    • הרכב רשום על שם החתן/גיס/חבר/בן זוג לחיים על שניהם להמציא תצהירים חתומים מעו"ד שהרכב משמש את מבקש התג
    • הרכב רשום על שם הילדים/אישה/בעל יש להציג ת.ז.+ספח של שניהם על מנת להוכיח קרבה משפחתית
    • הרכב רשום על שם חברה יש להציג מכתב מהחברה עם לוגו תואם לשם החברה, שהרכב צמוד לשימושו של בעל הרכב כדרך קבע
    • במידה והרכב רשום על חברות השכרה/ליסינג יש להמציא הסכם שכירות
    • במקרים של החזר אגרה יש לצרף מראש צילום צ'ק, צילום רשיון רכב וטופס החזר אגרה
 
את הבקשות יש להעביר ליחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת.ד. 72 חולון, מיקוד 58100.   אין צורך להגיע למשרדי הרישוי.


הקרטריונים לקבלת תג נכה ואגרת נכה (מתן אגרת הנכה היא בסמכות משרד התחבורה בלבד)
  • נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות
  • או שדרגת נכותו מגיעה ל- 60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו
  • מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים (לנכה) לצורך ניידותו
קבלת תג נכה במשרדי הרישוי מתבצעת במקרים הבאים
  • החלפת/הוספת מספר רכב בתג - יש להמציא רשיון רכב + תעודת זהות ותו קודם
  • אובדן תג - ניתן לפנות למשרד הרישוי הקרוב למקום מגוריו לקבלת תג חלופי
  • העברת בעלות
  • רכב חדש
  • גניבה/השחתה של התג - יש להביא הצהרה ממשטרת ישראל
  • כאשר הנכה נפטר - יתבצע שינוי רישום הבעלות על הרכב, רק עם החזרת התג
  • אם פג תוקפו של תג החניה יש לבצע את הליך קבלת תג החניה מחדש כחודש וחצי לפני תום תוקף התג, על פי ההוראות לעיל.
  • לשני כלי רכב שלא בבעלות הנכה יונפק תג נכה אחד שמופיעים בו שני מספרי רכב שמשמשים את הנכה בדרך קבע ולאו דווקא בבעלותו, וזאת בהצגת מסמכים מתאימים המפורטים מטה:
    • קרבה ראשונה אם/אב/בן/בת - ניתן לזהות על פי תעודת הזהות
    • קירבה אחרת - להמציא 2 תצהירים מבימ"ש או מעו"ד (אחד של הנכה ואחד של בעל הרכב) כי בעל הרכב הרשום מעמיד את רכבו לצורך שימושו האישי של הנכה. אם הנכה קטין הורים או האפוטרופוס יצהירו בשמו
    • חברת השכרה או רכב השייך למקום עבודה (הסכם חכירה) - יש להעביר אישורים מתאימים מהחברה
  • תג חניה לחו"ל - הופסקה הנפקת תג חניה לחו"ל מסיבות חוקיות. צעד זה הכרחי ומתואם עם ניציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים. עד להסדרת הנושא מבחינה משפטית ובינלאומית קיימת אפשרות לפנות באופן פרטי לנוטריון ולתרגם לשפת המדינה אליה אתה נוסע את תג הנכה שברשותך וכל מסמך אחר שנראה לך רלוונטי ומועיל, ולפנות לרשויות אכיפת החוק בארץ היעד, על מנת לברר מהן זכויותך.
במידה ובעל תג החניה נפטר, יש להחזיר התג למשרד התחבורה.
כל משרדי הרישוי מטפלים בקבלת תג חניה לנכהמלבד משרד הרישוי קריית ארבע.

תגי החניה יבוטלו במקרים הבאים:
  • כאשר הנכה נפטר
  • שינוי בעלות רכב
  • בתום התוקף המצויין ע"י התג
  • ביטול התג ע"י בית משפט
לתשומת לב הנכים:
כל הדפסת תג חניה מבטל את התג הקודם. התג ישלח בדואר ישראל בהתאם לכתובת הרשומה במשרד הפנים, כשבועיים מיום ההדפסה.
הרשויות יקבלו נתוני רכבים הרשומים בתגים לצורך בדיקה מול הנתונים המודפסים בתג.

זכאים לאגרה מופחתת לרכב של נכה
  • סוגי הרכב עליהם ניתן לשלם אגרת נכה כוללים:
    רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו שימושי, אוטובוס זעיר פרטי, אופנוע, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק"ג.
    לסוגי רכב אלו ניתן לקבוע אגרה נכה ללא קשר לסוג הדלק.
  • ניתן לשלם אגרת נכה לרכב אחד – כאשר הרכב רשום על שם הנכה (או על שם הנכה ובן זוגו), על שם בן זוגו של הנכה, או על שם אפוטרופוס של הנכה, כך שהרכב יכול להירשם על שם הורים של ילד נכה - ללא צורך ברישום הרכב על שם הילד הנכה.
  • ילד מתחת לגיל 3 שנים בהתאם לאישור ממשרד הבריאות
  • נכה ישלם אגרת רשיון בעבור רכב אחד שנתקיימו בו תנאים אלה:
    • הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, דו שימושי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק"ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע
    • הוא רשום על שמו, על שם בן זוגו, או על שם האפוטרופוס שלו
    • הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר
  • נכה המבקש לרשום רכב עם אגרת נכה - צריך לוודא שלא רשום רכב קודם שמשולמת עליו אגרת נכה - שהרכב הקודם נמכר או שהתעריף שונה לתעריף רגיל
  • נכה הרוכש בפעם הראשונה רכב שמבוקש לשלם עליו אגרת נכה - צריך למסור את אישור הנכות למשרד הרישוי
  • יש למסור למשרד הרישוי - אישור מקורי על הנכות מלשכת הבריאות/משרד הביטחון/תעודת עיוור
  • במקרה שבני הזוג אינם רשומים כנשואים - יש להמציא מסמך תומך (הסכם נישואין, תצהיר בפני עורך דין על ניהול משק בית משותף וכד')
  • כאשר הרכב רשום על שם האפוטרופוס של הנכה - על שם ההורים או של הורה אחד של נכה קטין (עד גיל 18)
  • כאשר הרכב רשום על שם אפוטרופוס המוסר מסמך מקורי על מינויו כדין כאפוטרופוס של הנכה
נכה המבקש למכור את רכבו, נדרש לפנות למשרד הרישוי עם הקונה לצורך העברת בעלות

 
 
12/11/2008
תוצאות אמת בקלפיות
התוצאות לראשות הראשויות מתוך חדשות וואלה

בחירות 2008 - כל תוצאות האמת

יום רביעי, 12 בנובמבר 2008, 3:23 מאת: עדי שמחוביץ, נעמה טלמור, קובי מנדל ויהושע בריינר, מערכת וואלה! חדשות

רון חולדאי שמר על כסאו, עיריית ירושלים חזרה לחילונים, בב”ש, בראשל”צ ובאשדוד נרשמו מהפכים. כל תוצאות הבחירות המקומיות



גבר על דב חנין. חולדאי מממש את זכותו הדמוקרטית (ניר לנדאו)

בן הטיפוחים שגבר על מורהו. רוביק דנילוביץ' (עמוס בידרמן, "הארץ")
ירושלים: ניר ברקת ניצח בבחירות לעיריית ירושלים, לאחר שגרף 52% מקולות הבוחרים. יריבו מאיר פרוש זכה ב-43%. ארקדי גאידמק קיבל 3.6% מהקולות ואילו דן בירון קיבל חצי אחוז.

תל אביב: ראש העיר המכהן רון חולדאי גבר על יריבו דב חנין, עם 48% מהקולות. חנין גרף 35% מהקולות. האלוף (מיל') אורן שחור זכה ב-10% מהקולות, והמועמדים פאר ויסנר ואסמא אגברייה זכו כל אחד ב-4% בלבד.

חיפה: בתום ספירת 398 מתוך 400 הקלפיות בחיפה ניצח ראש העיר המכהן יונה יהב עם 47% מהקולות. יריבו ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי זכה לתמיכת 37% מהבוחרים בלבד.

באר שבע: רוביק דנילוביץ' ניצח בבחירות לראשות עיריית באר שבע כשזכה ב-60.39% מקולות הבוחרים. ראש העיר המכהן יעקב טרנר זכה ב-30% מהקולות ויוסי שלי קיבל 9.6% בלבד.

ראשון לציון: דב צור ביצע מהפך וניצח את ראש העיר המכהן מאיר ניצן עם 52% מהקולות. ניצן, המכהן 25 שנה ברציפות כראש העיר גרף 48% בלבד.

נתניה: ראש העיר המכהנת מרים פיירברג גברה בקלות על יריביה קובי לוי וחיים זאב פרידריך, ווזכתה ברוב גורף של 81% מקולות הבוחרים.

אשדוד: יחיאל לסרי ניצח בבחירות והדיח את ראש העיר המכהן, צבי צילקר, עם 56% מקולות הבוחרים. צילקר, המכהן בתפקידו 34 שנה, גרף רק 44% מהקולות.

תוצאות אמת נוספות:


גבר על אחלמה פרץ. ראש עיריית שדרות החדש דוד בוסקילה (שי מכלוף)

כוכב הישרדות חצה את הקווים. ראש מועצת סביון מושיק ליפץ (יח"צ)

זכתה ב-62% מקולות תושבי העיר. ראש עיריית הרצליה יעל גרמן (גדעון צנטנר)
אבו סנאן - נוהאד מישלב 50%

אבו גוש - סלים גבר, 52%

אבן יהודה - סיבוב שני: עזמי עמוס 37.6%, הררי אברהם 24.4%

אום אל פחם - חאלד אגברייה, 62%

אור יהודה - דוד יוסף, 71%

אור עקיבא – שמחה יוסיפוב, 42%

אורנית - שלמה לנגר, 75%

אזור - אריה פכטר, 49.66%

אילת - מאיר יצחק הלוי, 49.33%

אליכין - חי משה מרדכי, 62.41%

אלעד - שלום יצחק עידן, 75.8%

אלפי מנשה - אליעזר חסדאי, 77%

אלקנה - צדוק זוהראי, 48%

אפרת - עודד רביב, 56%

אריאל - רון נחמן, 51%

אשקלון – סיבוב שני: בני ועקנין, 35%, איתמר שמעוני, 21%

באר יעקב - ניסים גוזלן, 77%

ביר אל מכסור - יאסר חוג'יראת, 46%

בית אריה - אבי נעים, 46%

בית דגן - אליהו דדון, 57%

בית שאן - ג'קי לוי, 46%

בית שמש - משה אבוטבול, 52%

בנימינה-גבעת עדה - אורי דסטניק, 57%

בסמת טבעון - סיבוב שני: מוחמד זובידאת, 36%, סעדיה עבד אלעזיז, 31%

בת ים - שלמה לחיאני, 85%

גבעת זאב - סיבוב שני: יוסף אברהמי 36%, רם קברסקי 19%

גבעת שמואל - יוסף ברודני, 52%

גבעתיים - ראובן בן שחר, 79%

ג'וליס - סיבוב שני: סלמאן הנו, 22%, פרחאן נבואני, 21%

ג'יש גוש חלב - אליאס אליאס, 48.8%

גדרה - יואל גמליאל, 53%

גן יבנה - אהרון דרור, 100%

גני תקווה - אבישי לוין, 63%

ג'סר א-זרקא - עז אל דין עמאש, 48%

דיר חנא - רג'א ח'טיב, 51%

דימונה - מאיר כהן, 61%

הוד השרון - חי אדיב, 53%

הר אדר - כהן אבירם, 60%

הרצליה - יעל גרמן, 62%

זכרון יעקב - אלי אבוטבול, 100%

זרזיר - חסאן הייב, 50%

חדרה - חיים אביטן, 65%

חולון - מוטי ששון, 74%

חורה - אלנבארי מוחמד, 63%

חצור הגלילית - שמעון סוויסה, 50%

טבריה - עובד זוהר, 46%

טירה - עבד אל חי מאמון, 53.15%

טירת כרמל - אריה טל, 41%

טמרה - אבו רומי מוסא, 37.75%

יבנאל - רוני כהן, 58%

יבנה - סיבוב שני: צבי גוב ארי, 34%, יאיר בן הרוש, 21%

יהוד-מונסון - יוסף בן דוד, 51%

יפיע - סיבוב שני: עימראן כנאנה, 33%, סאהר עבאס, 28%

יקנעם עילית - שמעון אלפסי, 63%

כאבול - סיבוב שני: נביל טאהא, 17%, חסאן בוקאי, 16%

כאוכב אל היג'א - נואף חג'וג', 52%

כוכב יאיר - יעקב ממן, 40%

כסיפה - סלאם אבו-רביע, 54.3%

כעביה טבאש חג'אג'רה - זידאן כעביה, 56%

כפר ורדים - סיון יחיאלי, 43%

כפר יסיף - עוני תומא, 51%

כפר יונה - אפי דרעי,

כפר כמא - סיבוב שני: מימת נאש, 17%, חסאן נסים בקיר, 15%

כפר סבא - יהודה בן חמו,

כפר קרע - סיבוב שני: נזיה מסאורה, 18%, זוהיר יחיא, 17%

כפר שמריהו - דרור אלוני,

כפר תבור - יוסף דולה, 68%

כרמיאל - עדי אלדר, 57%

להבים - אליהו לוי, 55%

לקיה -סיבוב שני: ח'אלד אלסאנע, 31%, אחמד אל-אסד, 22%

מבשרת ציון - אריה שמם, 42%

מגדל העמק - אליהו ברדה, 54%

מודיען-מכבים-רעות - חיים ביבס, 41%

מזכרת בתיה - מאיר דהן, 54%

מזרעה - קסאם עווד, 47.2%

מטולה - סיבוב שני: יעקב כץ, 36%, הרצל בוקר, 25%

מיתר - אבנר בן גרא, 48%

מעלה אדומים - בנימין כשריאל, 71%

מע'אר - סיבוב שני: פריד גאנם, 30%, מהנא הזימה, 21%

מצפה רמון - פלורה שושן, 50%

נהריה – ז'קי סבג, 55%

נס ציונה - יוסי שבו,

נצרת - ג'ראיסי ראמז, 53.84%

נצרת עילית - שמעון גפסו, 52.74%

נשר - דודו עמר, 64%

נתיבות - יחיאל זוהר, 52%

סביון - מושיק ליפץ, 75%

סחנין - מאזן גנאום, 59%

עומר - פנחס בדש, 54%

עכו - שמעון לנקרי, 64%

עמנואל - עזרא גרשי, 57%

עפולה - אברהם אלקבץ, 56%

פרדסיה - יצחק ימיני, 49%

פתח תקווה - יצחק אוחיון, 56%

קלנסוואה - סיבוב שני: מחמוד חדיגה, 29%, עבד אל בסט סלאמה, 28%

קצרין - סמי ברלב, 73%

קרית אונו – סיבוב שני: יוסף נשרי 29%, ישראל גל 21%

קרית ארבע - יצחק לוינגר, 49%

קרית אתא - יעקב פרץ, 55%

קרית ביאליק - אלי דוקרסקי, 43%

קרית טבעון - דוד אריאלי, 44%

קרית ים - שמואל סיסו, 84%

קרית מוצקין - חיים צורי, 82%

קרית מלאכי - מוטי מלכה, 84%

קרית עקרון - אריק חדד, 50%

קרית שמונה - סיבוב שני: ניסים מלכה, 27%, יעקב בן ציון, 16%

קרני שומרון - הרצל בן ארי, 42%

ראש העין - משה סיני, 55%

ראש פינה - אביהוד רסקי, 85%

רהט - סיבוב שני: טלאל אלקרינאווי, 33%, פאיז אבו צהבאן, 36%

רחובות - סיבוב שני: שוקי פורר, 35%, עוזי סלנט, 23%

רכסים - דן כהן, 80%

רמלה - יואל לביא, 60%

רמת גן - צבי בר, 55%

רמת ישי - סיבוב שני: עופר בן אליעזר 37%, ניר חבקין 36%

רמת השרון - יצחק רוכברגר, 85%

רעננה - נחום חופרי, 71%

שדרות - דוד בוסקילה, 46%

שוהם - גיל ליבנה, 58%

שלומי – גבי נעמן, 57%

שעב - מחמוד בוקאעי, 48%

תל מונד - סיבוב שני: שלמה רצבי, 36%, שלום דרך, 30%

תל שבע - מוסא אבו עצא, 51%
24/10/2008
גילויי דעת עובדים זרים
סוגיית העסקתם של עובדים סיעודיים, מהגרי עבודה מאת יואב קריים.

22.10.2008

 

גילוי דעת

 

בפברואר 2007 הגישה עמותת קו לעובד עתירה לבג"ץ אשר תחייב מטופלים סיעודיים לשלם שעות נוספות לעובדיהם. בתשובתה של המדינה מסכים היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, עם העותרים ומציע להעלות בכך את שכרו של עובד סיעוד ב אופן משמעותי. אותו יועץ משפטי המגן על העובדים בצדק חייב גם לייעץ לממשלת ישראל להעלות את הקצבאות הניתנות למטופלים בהתאם, כך שלא יהפכו לעבריינים בעל כורחם.

 

סוגיית העסקתם של עובדים סיעודיים, מהגרי עבודה (עובדים זרים), הינה סוגיה מורכבת שבתמציתה עומד קונפליקט מובנה בין שתי קבוצות מוחלשות התלויות זו בזו.

מחד, האדם הזקוק לסיעוד בין אם הוא אדם עם מוגבלות בעקבות נכות ובין אם בעקבות זקנה, ראוי שיוכל לנהל את חייו בכבוד מרבי ומתוך כך חשוב לאפשר לו עזרה בכל תפקודי היומיום.

העובדים הזרים מגיעים ממדינות עולם שלישי המשלמות בדרך כלל מחיר כבד בעבור התיעוש והרגלי הצריכה של העולם המודרני. כך אנו משלימים עם עבודתם של ילדים העובדים במשך 12 שעות ביום, ובלבד שזה יקרה בסין ולא אצלנו, ומתוך כך אנו גם מביאים עובדים מהפיליפינים מגאנה ועוד, לעשות את אשר אנו הישראלים לא אוהבים לעשות: לטפל בחולה, בנכה ובזקן גם אם אותו זקן או זקנה הינם סבא או סבתא שלנו.

המדינה כמי שחייבת להסיר בפני אזרחיה מכשולים המונעים מהם חיים של כבוד, והשתלבות מרבית בחברה חייבת להיכנס בתווך שבין הצרכים הסותרים של שתי אוכלוסיות אלה ולדאוג לשני הצדדים.

מסכת היחסים בין העובד הסיעודי לבין הנכה/זקן הינם יחסים מורכבים מאוד. שכן לכאורה המטופל הינו המעסיק "הבוס" אך הוא תלוי לחלוטין בחסדיו של העובד עצמו. גם העובד תלוי במידה מסוימת במטופל משום שהוא חי אצלו ומקבל ממנו את משכורתו אך הוא יכול להפעיל כנגדו סנקציות קשות במניעת הסיוע בזמן ובדרך הנכונה עבור המטופל.

מכאן ששתי אוכלוסיות אלה תלויות ממש זו על צווארה של זו כאשר החלופה הנוספת היחידה העומדת בפני הזקוקים לסיעוד הינה יציאה מן הקהילה וחזרה אל מוסדות בהם אין לאדם שליטה כלל על חייו והוא נתון לכללים הנקבעים ע"י מנהל המוסד ועובדיו. בנוסף לניתוק מחיי הקהילה לא יכולים החוסים לממש את יכולותיהם ולהשתלב בשוק העבודה, להקים משפחה וכו'. זאת כמובן

 

כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות כתוצאה מנכות או חולי עימו הם מתמודדים מגיל צעיר.

 

חלופה זו לא רק שהיא מנוגדת לעיקרון השוויון היא גם יקרה יותר מעלותו של עובד סיעוד גם כאשר יקבל את מה שמגיע לו עפ"י החוק, הפסיקה וכללי מוסר ראויים.

 

העובדה כי קצבאות הסיעוד הניתנות לזקנים, וקצבאות השירותים המיוחדים הניתנות לנכים כלליים נמוכות כל כך יש בהם כדי להשפיל אותם ואת עובדי הסיעוד שלהם ולהכניסם למחול שדים יום יומי המתחיל ביציאה מהמיטה בבוקר, עבור דרך הניקיון האישי ודרך כל פעולה אחרת ביומיום שעבורך הקורא ללא מוגבלות לא דורשת ולו מחשבה אחת נוספת.

 

על המדינה להעלות את הקצבאות האמורות לגובה המתאים של העסקה מכובדת כפי שעשתה במקרים של קצבת העזרה לזולת המיועדת לאותו צורך בדיוק וניתנת לנכי צה"ל, נכי פעולות איבה ונכי תאונות עבודה.

 

הפושעת האמיתית והיחידה בסיפור הזה היא ממשלת ישראל, לא הזקוק לסיעוד ולא זה המעניק אותו.

         

 

 

 

 

 

 יואב קריים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

28/9/2008
מכתב תודה
 
 
 
 
24/9/2008
מטה מאבק הנכים גאה להציג התג החדש לרכב
לידיעה בנושא התג לחץ כאן
17/9/2008
6 מדליות באולימפידה בביג'ין

Discipline

Event

Medal

Name

Swimming

Women's 100m Freestyle - S5

s

PEZARO Inbal

 

Women's 200m Freestyle - S5

s

PEZARO Inbal

 

Women's 100m Breaststroke - SB4

s

PEZARO Inbal

Rowing

Men's Single Sculls - A

b

NAWI Eli

Shooting

Men's R7-50m Free Rifle 3x40 - SH1

s

SHAZIRI Doron

Wheelchair Tennis

Quad Doubles - Open

s

KRAMER Boaz, WEINBERG Shraga

 

 3 מדליות כסף לעינבל פיזרו בשחיה
ארד לאלי נאווי בחתירה
מדלית כסף לשזירי דורון
מדלית כסף לצמד הטניסאים בועז קרמר ושרגא וימברג.
24/9/2008
פגישה עם הנציבה מארצות הברית
פעילי מטה מאבק הנכים בישיבה עם נציבת שוויון להיזדמנויות שוות בעבודה מארצות הברית
 
September 4, 2008
U.S. Equal Employment Opportunity Commisioner Christine M. Griffin meets with Israeli
Human Rights Organization of People with Disabilities (HaMa'avak) in their Tel Aviv offices to discuss the work of the U. S. Equal Employment Opportunity Commission.
 
ספטמבר 04 2008
נציבת שיויון הזדמנויות בעבודה קריסטין אמ. גריפין בפגישה עם נציגי עמותת מטה מאבק הנכים בישראל במשרדם בתל אביב על נושא עבודתה של נציבת הזדמנויות שוות בעבודה . 

Photo from left to right
 בתמונה משמאל לימין
 
- Inbar Howard, Bekol - Organization for Deaf and Hard of Hearing
ענבר הוארד אירגון בקול לחירשים וכבדי שמיעה.
 
- Israel Even-Zahav,  Israeli Human Rights Organization of People with Disabilities (HaMa'avak)
ישראל אבן זהב עמותת מטה מאבק הנכים בישראל
 
- Eiran Tamir, Attorney,
ערן טמיר עורך דין
 
- Ronnie Shechter, Chairman, Israeli Human Rights Organization of People with Disabilities (HaMa'avak)
רוני שכטר יושב ראש עמותת מטה מאבק הנכים בישראל.
 
-  Avi Oren  (Social worker for mentally disabled) Israeli Human Rights Organization of People with Disabilities (HaMa'avak)
אבי אורן עובד סוציאלי של צרכני בריאות הנפש עמותת מטה מאבק הנכים בישראל.
 
- Baruch Massami, Webmaster,  Israeli Human Rights Organization of People with Disabilities (HaMa'avak)
ברוך מסאמי רכז אתר עמותת מטה מאבק הנכים בישראל
 
- Yoav Kraiem, Spokesman, Israeli Human Rights Organization of People with Disabilities (HaMa'avak)
יואב קריים דובר עמותת מטה מאבק הנכים בישראל
 
- U.S. Equal Employment Opportunity Commisioner Christine M. Griffin.
קריסטין אמ.גריפין נציבת שיויון הידמנויות {זכויות }בעבודה ארצות הברים
21/9/2008
תיקון לחוק הביטוח הלאומי [חוק לרון].
תיקונים לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008 בעקבות חקיקת דו"ח לרון

 

 

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008*

 

 

החלפת כותרת סימן א' בפרק ט'

1.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏[1] (להלן – החוק העיקרי), בפרק ט', במקום כותרת סימן א' יבוא:

 

 

"סימן א': הגדרות"

תיקון סעיף 195

2.

בסעיף 195 לחוק העיקרי –

 

 

(1)       לפני ההגדרה "הכנסה" יבוא:

 

 

 

""בעל ליקוי חמור" – מי שנקבעה לו, לפי הוראות סעיף 208, נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות, או בשיעור של 40% לפחות בהתאם למבחנים המנויים בפרטים 33 או 91 שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד–1984‏[2];";

 

 

(2)       אחרי ההגדרה "הכנסה" יבוא:

 

 

 

""הכנסה מעבודה או ממשלח יד" – הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה‏[3];

 

 

 

"זכאי במשך תקופה  ממושכת" – מי שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), בתקופה של 60 חודשים לפחות מתוך 84 החודשים שקדמו בתכוף ליום תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח– 2008[4];";

 

 

(3)       בהגדרה "נכה" –

 

 

 

(א)      ברישה, במקום "מתקיים בו אחד מאלה" יבוא "מתקיימים בו כל אלה";

 

 

 

(ב)       פסקה (1) – תימחק;

 

 

 

(ג)       בפסקה (2), במקום "כושרו" יבוא "אין לו כושר", במקום "וכן השתכרותו בפועל, צומצמו" יבוא "או שכושרו להשתכר כאמור צומצם" ואחרי "ב-50% או יותר" יבוא "(לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי-כושר להשתכר); לעניין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר";

 

 

 

(ד)       אחרי פסקה (2) יבוא:

 

 

 

 

"(3)     אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על המפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

 

(א)      לגבי מי שזכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי חמור – 60% מהשכר הממוצע;

 

 

 

 

 

(ב)       לגבי מי שאינו זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור – 45% מהשכר הממוצע;";

 

 

 

(ה)      במקום הסיפה החל במילים "הכל לפי כללים ומבחנים" יבוא  "השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור";

 

 

(4)       בהגדרה "עקרת בית", בפסקה (3), הסיפה החל במילים "ובשל נישואיה בלבד" – תימחק.

תיקון סעיף 200

3.

בסעיף 200(א) לחוק העיקרי, במקום "שנקבעה לו" יבוא "שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו", ובמקום "75% לפחות" יבוא "100%".

תיקון סעיף 200א

4.

בסעיף 200א לחוק העיקרי –

 

 

(1)       בסעיף קטן (ב), במקום "גם לקצבה נוספת" יבוא "לקצבה נוספת על הקצבה שלה הוא זכאי לפי הוראות סעיף 200 או 201, לפי העניין";

 

 

(2)       אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

"(ג)     על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת לפי הוראות אותו סעיף קטן, ושבשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד חדלה זכאותו לקצבה כאמור, יוסיף המוסד לשלם לו קצבה חודשית נוספת בתקופות ובשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

(1)       ב-12 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(2)       החל בחודש ה–13 ועד תום 24 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 75% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(3)       החל בחודש ה-25 ועד תום 36 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 50% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(4)       החל בחודש ה-37 ועד תום 48 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 25% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב)."

תיקון סעיף 201

5.

בסעיף 201 –

 

 

(1)       האמור בו יסומן "(א)";

 

 

(2)       אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

"(ב)     על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור בסעיף 200(ג) ו-(ד)."

תיקון סעיף 202

6.

בסעיף 202(ב) לחוק העיקרי–

 

 

(1)       במקום הרישה יבוא "נכה שהיתה לו הכנסה –";

 

 

(2)       פסקה (1) – תימחק;

 

 

(3)       במקום פסקה (2) יבוא:

 

 

 

"(2)     היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200(א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב'; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:

 

 

 

 

(א)      הסכום המתקבל מניכוי של  סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב', מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

 

 

 

 

(ב)       הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו-(ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) בלבד;";

 

 

(4)       בפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "שלא לפי" יבוא "שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה הקובעת.".

תיקון סעיף 203

7.

בסעיף 203 לחוק העיקרי, בפסקה (3), במקום "לעבודה" יבוא "להשתלב בעבודה".

תיקון סעיף 209

8.

בסעיף 209 לחוק העיקרי –

 

 

(1)       אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

"(א1)  דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.";

 

 

(2)     אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

"(ד)

(1)       תובע שחדל להיות נכה בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), ובתוך תקופה שלא עלתה על 36 חודשים רצופים מהיום שבו החלה להשתלם לו ההכנסה השוללת פחתה הכנסתו כאמור מההכנסה הקבועה לגביו בפסקה (3) להגדרה "נכה" שבסעיף 195, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.

 

 

 

 

(2)       קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום." 

תיקון סעיף 214

9.

בסעיף 214(א) לחוק העיקרי, אחרי "מחדש את" יבוא "שיעור נכותו הרפואית של מי שזכאי לקצבה לפי סימן ז' (להלן – זכאי), וכן את", אחרי "וכן רשאי" יבוא "הזכאי או".

הוספת סעיף 220א

10.

אחרי סעיף 220 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין

220א.

(א)      נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).

 

 

 

 

 

 

(ב)       זכאי להטבה שמשתלמת לו קצבה לפי הוראות סימן ז', תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן (א) גם לאחר תום תקופת הזכאות המיוחדת, בסכום שיחסו להטבה הוא כיחס שבין שיעור הקצבה כאמור החל לגביו לבין קצבה חודשית מלאה בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה."

הוספת סימן ז'

11.

אחרי סעיף 222ב לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה

 

 

קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה

222ג.

(א)      בסימן זה, "מבוטח בעל ותק" – מבוטח שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד.

 

 

 

 

 

 

(ב)       מבוטח בעל ותק זכאי לקצבה חודשית לפי סימן זה, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

 

 

 

 

 

 

(ג)       הקצבה למבוטח בעל ותק תשולם בסכום הנמוך מבין אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב' מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       הסכום שחושב בעדו לאחרונה לפי סעיף 201, בתכוף לפני שהיה למבוטח בעל ותק, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו.

 

 

 

 

 

 

(ד)       על אף האמור בסעיף קטן (ג), קצבה לפי סימן זה, בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או מהשיעור המפורטים להלן, לפי העניין, לא תשולם:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       לגבי מבוטח בעל ותק שיש לו בן זוג ושני ילדים אשר משתלמת בעדם תוספת תלויים לפי סעיף 200(ג) ו-(ד) – 15.5% מהסכום הבסיסי;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       לגבי מבוטח בעל ותק אחר – 200 שקלים חדשים.

 

 

 

 

 

 

(ה)      הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(2) יעודכן במועדים ובשיעורי העדכון של הסכום הבסיסי.

 

 

 

 

 

 

(ו)       הוראות סעיף 201(ב) יחולו על גמלה לפי סעיף זה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן (ג), מהקצבה המשתלמת בעד מבוטח לפי סעיף זה, תנוכה היתרה מתוספת התלויים."

תיקון סעיף 310

12.

בסעיף 310(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "או קצבת נכות" יבוא "או קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה".

הוספת לוח ח'1

13.

אחרי לוח ח' לחוק העיקרי יבוא:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"לוח ח'1

 

 

(סעיפים 202 ו-222ג)

 

 

שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה  

 

 

טור א'

טור ב'

 

 

חלקי ההכנסה

שיעור הניכוי מהקצבה, באחוזים

 

 

חלק ההכנסה שעד 21% מהשכר הממוצע

0

 

 

חלק ההכנסה שמעל 21% ועד 25% מהשכר הממוצע

10

 

 

חלק ההכנסה שמעל 25% ועד 68% מהשכר הממוצע

30

 

 

חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע

40

 

 

חלק ההכנסה שמעל 93%

60"

תיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון
מס' 54)

14.

בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), התשס"ב–2002‏[5], בסעיף 12 –

 

 

(1)       במקום כותרת השוליים יבוא "תחילה, תחולה והוראת מעבר";

 

 

(2)       בסעיף קטן (ד) –

 

 

 

(א)      האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי "ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002)" יבוא "(בסעיף קטן זה – המועד הקובע)";

 

 

 

(ב)       אחרי פסקה (1) יבוא:

 

 

 

 

"(2)     על אף הוראות פסקה (1), מי שמלאו לו 65 שנים בגבר ו–60 שנים באשה (בפסקה זו – גיל קצבת הזקנה), לפני המועד הקובע, והתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, תשולם לו גמלה נוספת לנכה, שתחושב בהתאם להוראות פסקה (3):

 

 

 

 

 

(א)      היתה לו, בתכוף לפני שהגיע לגיל קצבת הזקנה, דרגת אי–כושר להשתכר של 75% לפחות;

 

 

 

 

 

(ב)       לא משתלמת לו פנסיה.

 

 

 

 

(3)       לצורך חישוב הגמלה הנוספת לנכה כאמור בפסקה (2) תיווסף לקצבת הנכות המשולמת למבוטח קצבה חודשית נוספת בשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

 

(א)      לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) עד יום ט"ז בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001) – בשיעור הקבוע לגביו בסעיף 200א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה (בפסקה זו – השיעור המלא);

 

 

 

 

 

(ב)       לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000) – בשיעור של 80% מהשיעור המלא;

 

 

 

 

 

(ג)       לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999) – בשיעור של 60% מהשיעור המלא;

 

 

 

 

 

(ד)       לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998) עד יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998) – בשיעור של 40% מהשיעור המלא.

 

 

 

 

(4)       בסעיף קטן זה –

 

 

 

 

"גמלה נוספת לנכה" – כהגדרתה בסעיף 251(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה;

 

 

 

 

"פנסיה" – הכנסה חודשית, לרבות ההכנסות כמפורט להלן, ולמעט קצבת זקנה לנכה:

 

 

 

 

 

(1)       הכנסה חודשית המתקבלת או המופקת מחוץ לישראל;

 

 

 

 

 

(2)       הכנסה חודשית המשתלמת בידי קופת גמל כהגדרתה בסעיף 180 לחוק העיקרי;

 

 

 

 

 

(3)       הכנסה חודשית המשתלמת בידי מבטח כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏[6];

 

 

 

 

"קצבה חודשית נוספת" – כמשמעותה בסעיף 200א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה."

תחילה, תחולה והוראות מעבר

15.

(א)      בסעיף זה –

 

 

"הכנסה מעבודה או ממשלח יד" – כהגדרתה בסעיף 195 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה;

 

 

"תיקון מס' 54" – חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), התשס"ב–2002;

 

 

"תקופת הבחינה" – התקופה שמיום התחילה ועד תום 24 חודשים מיום התחילה;

 

 

"תקופת ההיערכות" – התקופה שמה-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה.

 

 

(ב)       תחילתם של פרק ט', סעיף 310 ולוח ח'1 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1 עד 13 לחוק זה, 12 חודשים מה-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).

 

 

(ג)

(1)       תחילתו של סעיף 12 לתיקון מס' 54, כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה; ואולם לא תשולם גמלה לפי הוראות תיקון מס' 54 כנוסחו בחוק זה לפני תום שישה חודשים מהמועד האמור.

 

 

 

(2)       לא תשולם גמלה נוספת לנכה לפי הוראות סעיף 12 לתיקון מס' 54, כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, בעד תקופה שקדמה ליום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002).

 

 

(ד)       נכה שהיתה לו ערב יום התחילה הכנסה מעבודה או ממשלח יד, ונקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב יום התחילה, יחולו לגביו הוראות פרק ט' וסעיף 310 כנוסחם ערב יום התחילה, אלא אם כן בחר שיחולו לגביו ההוראות האמורות ולוח ח'1 כנוסחם בחוק זה.

 

 

(ה)      על אף הוראות סעיף 214 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, בתקופת הבחינה לא יקבע המוסד לביטוח לאומי מחדש דרגת אי-כושר להשתכר לפי הוראות הסעיף האמור, אלא על פי בקשת התובע.

 

 

(ו)       במהלך תקופת הבחינה יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כללים ותנאים לביצוע בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר לפי הוראות סעיף 214 לחוק העיקרי.

 

 

(ז)       תקנות לפי סעיף קטן (ו), יותקנו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; לא הסתיים הליך ההתייעצות עם הוועדה בתוך 90 ימים מיום שהתקנות נמסרו לה, יראו כאילו קוימה חובת ההתייעצות עם הוועדה; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במניין התקופה האמורה.

 

 

(ח)      מי שהיה נכה בתכוף לפני תחילת תקופת ההיערכות, והיתה לו לראשונה בתקופת ההיערכות הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – השיעור שאינו מובא בחשבון), ינוכו מקצבת היחיד המשתלמת בעדו, 25% מחלק ההכנסה העולה על השיעור שאינו מובא בחשבון ולא תיקבע מחדש דרגת אי-כושרו להשתכר רק מחמת הכנסתו האמורה.

 

 

(ט)      מי שחדל להיות נכה בתקופת ההיערכות רק מחמת הכנסתו מעבודה או ממשלח יד, יראו אותו ביום התחילה כאילו היה נכה בתכוף לפני יום התחילה בהתאם לדרגת אי-הכושר האחרונה שנקבעה לגביו בתכוף לפני שחדל להיות נכה, ויחולו לגביו הוראות פרק ט', סעיף 310 ולוח ח'1 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1 עד 13 לחוק זה.

 

 

 

אהוד אולמרט

ראש הממשלה

 

יצחק הרצוג

שר הרווחה והשירותים החברתיים

 

 

 

 

 

 

שמעון פרס

נשיא המדינה

 

דליה איציק

יושבת ראש הכנסת

 

 



* התקבל בכנסת ביום י"ח בתמוז התשס"ח (21 ביולי 2008); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 329, מיום ח' באב התשס"ז (23 ביולי 2007), עמ' 910.

[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 207; התשס"ח, עמ' 607.

[2] ק"ת התשמ"ד, עמ' 1377.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[4] ס"ח התשס"ח, עמ' ....

[5] ס"ח התשס"ב, עמ' 517.
 

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109) התשס"ח - 2008

 

". . .ועוד אאמין גם באדם, גם ברוחו רוח עז. . . "

 

צעד משמעותי נוסף בדרך להגשמת שוויון וחירות אישית לציבור הנכים

 

 

ב-21 ביוני השנה הגענו סוף סוף, אחרי שש שנים של עבודה מאומצת וכתוצאה מהמאבק הקשה של חורף 2002 להישג משמעותי, על פיו נוכל לצאת לעבוד ולשמור על רשת ביטחון סוציאלית. שחררנו את הכבלים שהונחו על ידינו בידי המחוקק ופתחנו צוהר לדרך חדשה. דרך העולה בקנה אחד עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם פרק  השילוב בחוק החינוך המיוחד.

מעתה אין צורך להיות שרויים בפחד בדרך לממש את עצמנו ולהתפרנס בכבוד. תיקון חוק הביטוח הלאומי, המעודד נכים עובדים נולד מתוך האמונה באדם וביכולתו, נולד מתוך ההבנה, כי אנו צריכים כציבור וכפרטים לשלוט בגורלנו, ואילו החברה צריכה להסיר מכשולים העומדים בפנינו ולהעניק לנו ביטחון.

הבחירה, האם לקחת חלק בעולם העבודה או לאו, נתונה בידיכם, איש איש ובחירתו על פי שיקול דעתו. חוק לרון (תיקון חוק הביטוח הלאומי)  אינו כופה על הנכה לעבוד.

 

שינויי החקיקה בעקבות דו"ח ועדת לרון עוררו תהיות וחששות רבים ככל שינוי גדול ומהותי. לעתים נדמה, כי שינוי טומן בחובו בעיקר סכנות, אולם שינוי זה הוא בעיקר הבטחה, הבטחה לסיכוי גדול לאיכות חיים טובה יותר עבור חלקים גדולים מציבור האנשים עם המוגבלות.

התהיות והחששות הלגיטימיים נאספו מאתר האינטרנט וקובצו לשאלות ותשובות אשר יפזרו את הערפל, יבהיר את כוונת החוק ורוחו וייתנו לקרן השמש של התקווה להאיר.

 

1.      כמה אני יכול להרוויח ולהמשיך לקבל קצבת נכות?

לפני תיקון החוק: ברוב המקרים, נכה בעל דרגה של 75% ומעלה אי כושר השתכרות המקבל קצבת נכות והשתכר מעבודה מעל 1,915 ₪, איבד לפחות 25% מקצבתו והסתכן באובדן מוחלט של הקצבה. עם ההפחתה בקצבה ו/או אובדנה איבד הנכה את מרבית ההטבות הנלוות הקשורות לקצבתו.  

אחרי תיקון החוק: הקצבה תופחת בהדרגה ובאופן יחסי לגידול בהכנסה מעבודה, כך שבכל שלב של גידול בהכנסה מעבודה - סך ההכנסה  הכוללת (מעבודה וקצבה) יגדל.

 

דוגמאות :

א)  מקבל קצבת נכות יחיד, בעל דרגת אי כושר של 75% ומעלה, שישתכר  2,500 ₪  מעבודה, תיוותר בידיו קצבה של כ- 2,000 ₪, ובנוסף הוא יקבל את מלוא ההטבות הנלוות. כלומר, הכנסה כוללת (מעבודה וקצבה) של כ- 4500 ₪.

 

ב)  נכה שמקבל קצבת תלויים מלאה (עבור בן זוג ושני ילדים), בעל דרגת אי כושר השתכרות של 75% ומעלה, שישתכר מעבודה 2,500 ש"ח, תיוותר בידיו קצבה של כ- 4,670 ₪ בנוסף להכנסתו מעבודה ולהטבות הנלוות. כלומר, הכנסה כוללת של 7,170 ₪.

 

 

 

 

ג)  מקבל קצבת נכות שנקבעה לו דרגת אי כושר של 60% שירוויח 2,500 ₪ מעבודה, יוסיף לקבל 1,194 ₪ קצבה. סך הכל הכנסה כוללת של 3,694 ₪.

 

ד)  נכה  בעל דרגת אי כושר של 60%, המקבל קצבת תלויים עבור בן זוג ושני ילדים, שירוויח מעבודה 2,500 ₪, יקבל קצבה של 3,781 ₪. סך הכל הכנסה כוללת של 6,281 ₪.    

 

 

2.      האם יורידו לי את דרגת אי כושר ההשתכרות בעקבות תיקון החוק?

על פי התיקון, ובניגוד למצב הקיים, דרגת אי כושר ההשתכרות של נכה שיתחיל לעבוד תיוותר כפי שהייתה בטרם החל לעבוד, וההפחתה של הקצבה תיעשה בהתאם לרמת השתכרותו ללא שינוי בדרגת אי הכושר. יתרה מכך, התחלת עבודה או הגדלת הכנסהלא תהווה עילה לקריאה מחדש לוועדה רפואית. ביטוח לאומי יוכל בעתיד לזמן לוועדות רפואיות רק על פי סיבות שיקבעו בתקנות בחתימת שר הרווחה ובהתייעצות עם ועדת הרווחה של הכנסת, על כן נוכל להשפיע. כל עוד תקנות אלה לא יקבעו, לא יוכל המוסד לביטוח לאומי לזמן אנשים לוועדות מחדש. יש לציין, כי במצב שהיה לפני תיקון החוק, נכה שהגדיל את הכנסתו מעבודה ו/או השתתף בתהליך שיקום הסתכן בקריאה חוזרת לוועדה שעלולה הייתה להקטין את דרגת אי כושרו ולפגוע בקצבתו.

  

 

3.      האם יפגעו לי בקצבת השירותים המיוחדים (שר"ם) או בקצבת הניידות?

לא. תיקון החוק לא שינה דבר ביחס לקצבאות השירותים המיוחדים והניידות.

 
 
4.      האם הקח"ן (קצבה חודשית נוספת) תיפגע בעקבות התיקון?

קח"ן (קצבה חודשית נוספת) היא בעצם התוספת שניתנה לקצבת הנכות בתום ההפגנה שהסתיימה בשנת 2002.

היא ניתנת בשלוש דרגות הנעות בין 200 ל-300 ₪  על פי דרגת הנכות הרפואית לנכים בעלי אחוז נכות רפואית של 50% ומעלה ובעלי דרגת אי כושר השתכרות של 75%.

לפני תיקון החוק: כיום, ברוב המקרים, הקח"ן נלקחה בבת אחת כאשר ההכנסה מעבודה עלתה על 1,900 ₪.

אחרי תיקון החוק: לגבי נכים שדרגת נכותם הרפואית היא 70% או יותר, וכן לגבי מקבלי קצבה ותיקים (קבוצה א'), התיקון משאיר את הקח"ן כפי שהייתה עד לגובה השתכרות מעבודה של כ-4,600 ₪. לגבי נכים חדשים שנכותם הרפואית קטנה מ- 70% (קבוצה ב'), הם יוסיפו לקבל את הקח"ן עד להכנסה מעבודה של כ-3500 ₪. אם הנכה משתכר מעל לסכומים אלה כפי שצוינו, הקח"ן תופחת בהדרגתיות במשך 4  שנים. בשנה הראשונה הקח"ן תשולם במלואה, בשנה השנייה הנכה יקבל 75% מהקח"ן, בשנה השלישית יקבל 50% מהקח"ן ובשנה הרביעית 25% מהקח"ן. 

 
 
5.      מה יקרה להטבות הנלוות לקצבה (הטבות הניתנות מכוח קבלת קצבת הנכות ולא מכוח היותו נכה) כמו הנחה בארנונה או סיוע בשכר דירה?

רוב ההטבות הנלוות ניתנות כבר היום למי שדרגת אי כושר השתכרותו היא 75% ומעלה. לפני התיקון, ברוב המקרים, מי שהכנסתו עולה על 1,900 ₪ יאבד את ההטבות הללו בבת אחת.

אחרי תיקון החוק: נכה מקבוצה א', בעל דרגת אי כושר השתכרות של 75%, ימשיך לקבל את ההטבות הללו במלואן, ללא הגבלת זמן, עד להכנסה מעבודה של כ-4,600 ₪.

נכה מקבוצה ב', בעל דרגת אי כושר השתכרות של 75%, יקבל את ההטבות הללו במלואן עד להכנסה של כ-3,500 ₪.

אם הנכה ישתכר מעל לסכומים אלה, הוא יוסיף לקבל את ההטבות במלואן למשך שלוש שנים, ולאחר מכן יקבל אותן באופן יחסי לגובה הקצבה לה הוא זכאי. כלומר, אם הוא יהיה זכאי לקצבת נכות בשיעור של 50%, הוא יקבל 50% מסכום ההטבה. אם יהיה זכאי ל-10% מגובה קצבת הנכות, הוא יקבל 10% מגובה ההטבה, וכן הלאה.

יש להדגיש, כי ההטבות הניתנות לנכים בשל נכותם הרפואית וללא קשר לקצבת הנכות לא תפגענה כלל (כגון פטור ממס הכנסה, הנחה במנהל מקרקעי ישראל ואחרים).

 
 
6.      עד היום השתכרתי 1,900 ₪. הציעו לי עבודה בשכר של 6,000 ₪, במה התיקון ישפר את מצבי?

לפני תיקון החוק: בשכר בגובה של 6,000 ₪, ברוב המכריע של המקרים, תמצא עצמך מחוץ למערכת קצבת הנכות מבלי להיות זכאי להטבות הנלוות.

לאחר תיקון החוק: היה וקיבלת קצבת נכות שנה לפני השתכרותך, הנך זכאי לקצבת עידוד. קצבה זו תינתן החל מגובה השתכרות של כ- 4,600 ₪ לקבוצה א' ומגובה השתכרות של כ- 3,500 ₪ לקבוצה ב'. בהשתכרות של 6,000 ₪ הנך זכאי לקצבת יחיד (ללא תלויים) של 656 ₪ ולקצבת תלויים מלאה, אם יש לך תלויים.

 
 

לדוגמה: אם יש לך בן זוג ושני ילדים, תקבל קצבת תלויים בגובה של 2,587 ₪. כמו כן תקבל קצבה חודשית נוספת בהתאם לאמור בתשובה לשאלה 4 וכן תקבל הטבות נלוות בהתאם לאמור בתשובה לשאלה 5.

 
 
 

7.      כיצד ישפיע תיקון החוק על תוספת עבור תלויים?

תוספת עבור התלויים תמשיך להינתן במלואה עד להכנסה של 7,500 ₪ מעבודה. מסכום זה ואילך קצבת התלויים תקוזז באופן הדרגתי עד להכנסה מעבודה של כ-9,900 ₪.

מקבלי קצבת נכות בעלי דרגת אי כושר השתכרות של 74% או פחות יקבלו לפי תיקון החוק קצבת תלויים מלאה, כמו כולם, במקרה שישתכרו מעבודה כ-1,600 ₪ או יותר.

 

  

8.      מה יקרה אם לא אצליח להיקלט בעבודה?

לפני תיקון החוק: לגבי מרבית מקבלי קצבת נכות כללית, מי שהרוויח מעבודה מעל כ-2,900 ₪ איבד את זכאותו לקצבה בבת אחת. בפועל, במצב  שהיה קיים לפני תיקון החוק, הנכה איבד את זכאותו לקצבה, בדרך כלל, כבר בשכר של 1,900 ₪.

היה והשתכרת מעל לסכום זה והפסקת לעבוד, נדרשת לעבור את מבחני הזכאות לקצבת הנכות מחדש, כולל כניסה למצב של חוסר הכנסה כלל (לא משכר ולא מקצבה)למשך 90 יום.

אחרי תיקון החוק: כל עוד לא הפסדת את זכאותך לקצבת הנכות תקבל את קצבתך המלאה באופן אוטומטי ללא צורך במבחנים כלשהם.

פקעה זכאותך לקצבת נכות – מעתה תהיה זכאי לקצבת עידוד. מרגע שעברת לקצבת עידוד תוכל לחזור אוטומטית לקצבת הנכות המלאה במשך שלוש שנים מזמן זכאותך לקצבת העידוד.

אם אתה נמצא במערכת קצבת העידוד מעל לשלוש שנים והפסקת לעבוד,

ייקבע נוהל מזורז שיסדיר את חזרתך המהירה למערכת קצבת הנכות.

 

 

9.      זו הפעם הראשונה בה אנו פוגשים מונחים חדשים כגון: נכים מקבוצה א' ונכים מקבוצה ב'. מה פירושם של מונחים אלה?

המונח קבוצה א' - מתייחס לנכים קשים שדרגת נכותם הרפואית היא 70% ומעלה, ומקבלי קצבה ותיקים (כל אלה המוכרים כבר היום מבלי להתייחס לדרגת הנכות הרפואית).

לתשומת לבכם, זו הפעם הראשונה שנקודת הרף לקביעה מיהו נכה קשה עומדת על 70% נכות רפואית ולא על 75% כפי שהיה בעבר, המהווה שינוי תפיסה בפני עצמו.  

המונח קבוצה ב' - מתייחס לנכים חדשים, שנכותם הוכרה לאחר תחולת החוק (שהרי הנכים הוותיקים שייכים לקבוצה א'), ודרגת נכותם הרפואית היא עד 69%.

 

 

10.   האם ההכרה כנכה השתנתה בעקבות תיקון החוק?

המבחנים הרפואיים לא השתנו, אולם לגבי נכים עובדים שכיום רמת הכנסתם מעבודה אינה מזכה אותם בקצבת נכות, יוכלו ליהנות לאחר תיקון החוק לקצבת נכות חלקית.

כלומר, בקבוצה א', מי שרמת השתכרותו היא פחות מכ-4,600 ₪, ייחשב נכה לצורך חוק הביטוח הלאומי.

בקבוצה ב', מי שרמת הכנסתו נמוכה מסך של כ-3,500 ₪, ייחשב נכה לצורך חוק הביטוח הלאומי.

 

   

דוגמאות:

היה והשתכר 2,610 ₪, החישוב יהיה כדלהלן. 2,610 ₪ -  1,610 ₪ = 1,000 ₪. מתוך ה-1,000 ₪ האלה יתקזזו 25%, דהיינו, 250 ₪ מקצבתו.

 

היה והשתכר 3,510 ₪ יהיה החישוב כדלהלן: 3,510 ₪ - 1,610 ₪ = 1,900 ₪. מתוך 1,900 ₪ יתקזזו 25% שהם 475 ₪.

 

וכן הלאה.

 

[6] ס"ח התשמ"א, עמ' 208.

ראשי מי אנחנו מן התקשורת פורומים הרשמה צור קשר
בניית אתרים בניית אתרים Media4u